האזור שבמוקד העתירה מכונה באפרת "גבעת עיטם", והכפרים הפלסטיניים נחלה וואד רחאל שוכנים בינו לבין ההתנחלות. בתחילת 2004 נודע לעותרים שכ-1,300 דונם מהשטח שבאזור שבחזקתם הוכרזו כאדמת מדינה. הנימוק להכרזה היה שהשטח לא עוּבד במשך עשור, או שכל נחלה עובדה רק בחלקה. הפלסטינים הגישו ערעור על העניין לוועדת עררים צבאית, בראשות השופט הצבאי דאז אדריאן אגסי.

בא כוחם של העותרים, עורך הדין סני חורי, טען כי בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים מנעו תושבי אפרת מהפלסטינים להגיע לחלקותיהם כדי לעבדן ואף ניסו לפרוץ בהן דרך. בדיוני הוועדה התברר גם שחלקת אדמה בגודל כ-100 דונם, שנטען כי היא בבעלות יהודית, לא נכללה בשטח שהוכרז כאדמת מדינה. זאת אף שאיש לא עיבד אותה והיא אינה רשומה בטאבו - שני התנאים שעליהם נסמכת המדינה כשהיא מכריזה על שטח כרכוש ממשלתי.

לדברי חורי, הדבר מעיד על כך שהמדינה התכוונה להפקיע אדמות פרטיות של פלסטינים בלבד כדי להעביר אותן ליהודים, ומעורר חשד למניעים זרים במהלך. לפני כחודשיים הודיעה המדינה כי היא מפחיתה 300 דונם מהשטח שהוכרז כאדמת מדינה, ונמצא בסמוך למעונות הסטודנטים של אוניברסיטת בית לחם.

העתירה הוגשה ב-2009, והישיבה היום היא הרביעית בעניינה. בתשובתה לעתירה טענה המדינה כי החלטת ההכרזה נסמכת על הוראות דיני המקרקעין החלים באזור יהודה ושומרון, וגם על פרשנות שבג"ץ נתן להם במשך השנים.

ב-2002 וב-2009 ניסו תושבי אפשרת לסלול בשני מקומות שונים כביש שיחבר בין ההתנחלות לתקוע, הנמצאות במרחק אווירי של כארבעה קילומטרים וחצי זו מזו, אולם התנגדות התושבים הפלסטינים עצרה את הסלילה. ביולי 2010 אף הוגש כתב אישום על השגת גבול נגד איש תנועת "אמנה", שעמד מאחורי פריצת הכביש.

צילום: טס שפלן

בשטח המדובר יש מובלעת בגודל כ-150 דונם שרשומה כאדמה של הימנותא, חברה בת של הקרן הקיימת לישראל. בסוף 2011 אישר הצבא לתושבי אפרת להקים חווה חקלאית על השטח שבבעלות החברה. החווה טרם הוקמה, אולם הגישה אליה אפשרית רק דרך החלקות הפרטיות של הפלסטינים מנחלה ומבית לחם.

בנובמבר 2012 וכן בפברואר השנה ניסו כמה מתושבי אפרת, בהם איש ביטחון של ההתנחלות המוכר היטב בכפר נחלה, לפרוץ דרך שתוביל לאתר החווה, שעוד לא הוקמה. תושבי נחלה חסמו את הדרך שנפרצה והודיעו שהם מתנגדים בכל תוקף שתעבור בחלקתם. המדינה התנגדה לבקשת הסניגור לאחד עתירה נגד הפריצה באדמותיהם, עם העתירה הנדונה היום נגד ההכרזה.

בתגובתה לבג"ץ כתבה המדינה כי צה"ל הסיר את החסימות שהציבו התושבים הפלסטינים בדרך המובילה לאתר החווה "מטעמים ביטחוניים", וכי חלק אחר מהדרך שנכבשה לכיוון החווה החקלאית נעשה באדמות מדינה, "ככל הנראה על ידי נציגי המועצה המקומית אפרת וללא קבלת אישור מטעם הגורמים המוסמכים".

חוקר ההתנחלויות דרור אטקס אמר כי מימוש ההכרזה ופריצת הכבישים הם צעד בכיתור "המשולש הנוצרי" - הערים בית לחם, בית סאחור ובית ג'אלא, באמצעות גדר ההפרדה, ההתנחלויות, מחנות הצבא ומגבלות התנועה בשטח סי.

לפי אתר הבית של המועצה המקומית אפרת, בהתנחלות חיים היום כמעט 10,000 תושבים. הבנייה ברובה היא צמודת קרקע ותישמר כך גם בשכונות החדשות. באתר צוין כי גבעת עיטם היא עתודת הקרקע המרכזית של אפרת, וגם בה עתידה הבנייה להיות צמודת קרקע. בכוונת ההתנחלות לגדול ולאכלס כ-25,000 נפש בכ-5,000 יחידות דיור.