יש שופטים בעופר | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

יש שופטים בעופר

יש שופטים בעופר

source: 
הארץ Online, מדור דעות
author: 
חיים לוינסון
  • התנגחות בבתי המשפט הצבאיים באיו"ש היא עניין מקובל בקרב השמאל הישראלי. תדמיתם בשפל. אמרו עליהם שהם חותמת גומי, שהם שולחים אנשים לכלא לשנים ללא משפט, שהם נענים בהן אוטומטי לכל טיעון של השב”כ, שהם נושאים את שם המשפט לשווא. היטיבה לסכם את הגישה הזאת עמיתתי עמירה הס במאמרה "שופט קופי־פייסט" (“הארץ”, 6.3): "בתי המשפט הצבאיים הם סרט נע שמרשיע מראש כל פלסטיני, משום שכל פלסטיני מתנגד מראש לשלטון הצבאי שנכפה עליו ושהוליד את מערכת המשפטית הצבאית".

אני מודה, בעבר גם אני חטאתי בהסתכלות חד־ממדית זו. אך בשנתיים האחרונות אני מסקר בעבור "הארץ" את בתי המשפט הצבאיים באיו"ש והמציאות שנתגלתה לעיני מורכבת הרבה יותר. יש שופטים בעופר ובסאלם (בתי המשפט הצבאיים ביהודה ובשומרון, בהתאמה). כמו בכל מערכת, יש שופטים קפדנים יותר וקפדנים פחות, רגישים יותר ורגישים פחות, אך יהיה זה עוול להכתים את כולם.

גם אצל השופטים הצבאיים יש זיכויים. בשנתיים האחרונות ראיתי לא מעט כאלה: סתירה בעדויות שוטרים הובילה לזיכוי נאשם ביידוי בקבוק תבערה; עדות מפלילה של פלסטיני נפסלה, לאחר שנקבע כי חוקרי השב"כ הפעילו עליו לחץ בלתי כשר; נאשם ברצח שני משת”פים זוכה בערכאת ערעור; אדם שנחשד בדקירת חמישה ישראלים זוכה מעבירת רצח בשל מחדלי חקירה חמורים של מחוז ש"י; פעיל מניעלין זוכה מעבירת הפרעה לחייל לאחר שהתברר שהחייל איבטח עבודות לא חוקיות, ועוד ועוד. על פי דו"ח בתי המשפט ב–2010 - האחרון שפורסם עם ניתוח משפטי מלא - מתוך 82 משפטים שבהם נוהלו הוכחות ונשמעו עדויות (בניגוד למשפטים המסתיימים, למשל, בעסקת טיעון), 25 הסתיימו בזיכוי מלא. מתוך סך פריטי האישום, ב–56% היתה הרשעה וב–44% היה זיכוי.

עורכי דין פלסטינים ששוחחתי עמם טוענים, שבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוא הגרוע מכולם. שם נשפטים בשנים האחרונות פלסטינים מעזה המואשמים בפעילות נגד המדינה. בשנים האחרונות היו אפס זיכויים בעבירות הללו. בסופו של דבר, הכל תלוי בשופט. בעופר יושב השופט ההגון ביותר שיצא לי לסקר: רס"ן אמיר דהאן. היה זה דהאן שהתעקש מול הפרקליטות הצבאית להמשיך ולחקור פרשת אונס קבוצתי בדרום הר חברון, מה שהוביל לשחרורו של רועה צאן קטין, שנאשם על לא עוול בכפו, ולעצירת חשודים אחרים. סביר להניח, שלא מעט נאשמים היו מעדיפים להישפט אצלו או אצל כמה מעמיתיו, מאשר אצל שופטים ישראלים מסוימים בבתי משפט אזרחיים.

הביקורת על המערכת נגועה בצביעות גם ביחס למעצרים המינהליים: כל צו מעצר מינהלי צריך להיות מאושר בידי שופט צבאי. בשבוע שעבר פורסם, שרק 2.6% מהבקשות להוצאת צווים כאלה נדחות. מעצר מינהלי הוא חידה: לעולם לא נדע מה באמת יש בחומר החסוי. אבל בל נשכח, מדי שנה מוגשות לבית המשפט העליון מאות עתירות נגד צווים מינהליים. עד היום, הוא לא ביטל ולו פעם אחת צו מעצר מינהלי נגד פלסטיני (בעבר בוטל צו נגד יהודי, הרב יצחק גינזבורג מיצהר). אבל בית המשפט העליון הוא “משלנו” בעיני הליברלים חובבי זכויות האדם. רק השופטים בעופר מרשיעים כמו בסרט נע.