תקועים באמצע – הגבלות על חופש התנועה של תושבי עזה | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

תקועים באמצע – הגבלות על חופש התנועה של תושבי עזה

תקועים באמצע – הגבלות על חופש התנועה של תושבי עזה

source: 
אתר "גישה" - מרכז לשמירה על הזכות לנוע
author: 
צוות "גישה"

 

4 במרץ, 2013. מאז צהרי יום שלישי בשבוע שעבר, סגור מעבר כרם שלום. משמעות הדבר היא חסימת רוב הסחורות שאמורות להיכנס לעזה ולצאת ממנה. מאז אותו יום ועד הבוקר היתה זאת ישראל שסגרה את מעבר הסחורות היחיד בין עזה לישראל ולעולם; מהיום זהו שלטון חמאס שמונע את המסחר. בנוסף לעצירת תנועת הסחורות, על מעבר תושבי עזה דרך מעבר ארז הוטלו הגבלות תנועה חמורות מהרגיל מאז יום אותו יום שלישי, הגבלות שרק היום, יום שני, הוסרו על ידי ישראל. מצד שני, שלטון חמאס הכריז על כוונתו ליישם, מיום חמישי, הוראה שדורשת אישור של רשויות עזה על כל בקשת יציאה של תושב עזה דרך מעבר ארז, פרט לחולים. לצערנו, הן ממשלת ישראל והן שלטון חמאס לוקחים חלק בהגבלות התנועה, ובכך מונעים מתושבי עזה את האפשרות לנוע בחופשיות ולעסוק במסחר – זכויות בסיסיות שלהן זכאי כל אדם.

בבוקר יום שלישי האחרון נורתה רקטה מרצועת עזה לכיוון אשקלון. בתגובה, סגרה ישראל את מעבר הסחורות והידקה את ההגבלות על תנועת פלסטינים בינה לבין הרצועה. ירי בלתי מובחן אל עבר ריכוזי אוכלוסיה מהווה הפרה של דיני הלחימה ועשוי אף להיחשב לפשע מלחמה. על פי אותו עקרון, הזיקה שיצרו דוברים ישראלים בין תקריות אלימות לבין הגבלות תנועה, מבהירות שההגבלות לא נועדו לחסום איום ביטחוני, אלא מהוות ענישה קולקטיבית כלפי תושבי עזה.

העמדה של "גישה" היא ששליטתה של ישראל על רובן המכריע של דרכי הגישה לרצועה וממנה – בים, באוויר וביבשה – מטילה עליה אחריות לקיומם של חיים תקינים עבור תושבי עזה, לרבות כניסה ויציאה של סחורות ומעבר סדיר של אנשים בין עזה לגדה. הטלת הגבלות על תנועה שאינן הכרחיות באופן ישיר לביטחון, שאינן מבחינות בין אזרחים תמימים למעורבים בלחימה, ושפוגעות בחיים האזרחיים באופן לא מידתי, מהווה הפרה של חובותיה של ישראל כלפי תושבי עזה לפי המשפט הבינלאומי.

בשנים האחרונות יישמה ממשלת ישראל הקלות מסוימות בסגר על עזה. השינוי הזה, שהתבטא בעיקר בהסרת רוב ההגבלות על הכנסת סחורה, היה מלווה בהחלטות ממשלה והתבטאויות של בכירים במערכת הביטחון שהביעו מחויבות לעיקרון של הבחנה בין תושבי עזה לארגונים שמולם ישראל נמצאת בעימות. אפילו בנובמבר האחרון, במהלך מבצע "עמוד ענן", דאגו דוברים רשמיים של הצבא ומשרד החוץ להבליט שוב ושוב את העובדה שבמקביל ללחימה ולירי אינטנסיבי של רקטות מעזה, שהגיעו עד תל-אביב, המשיכו המעברים לתפקד.

אנו נמצאים בנקודה קריטית בזמן, שבה ניתן עדיין למנוע את ההחמרה בהגבלות שמטילה ישראל כלפי תושבי עזה ושבה ראוי לדאוג ששלטון חמאס, מצדו, לא יכביד על חופש תנועתם. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם הביע בשבוע שעבר דאגה לנוכח התקנות החדשות של חמאס. במקביל, שרי בשי, מנכ"ל גישה, שלחה מכתב לשר הביטחון ובו קראה לו להימנע באופן מוחלט מענישה קולקטיבית של תושבי עזה. כמו כן, בימים האחרונים הופצו על ידי "גישה" ציטוטים של מתאם הפעולות בשטחים מהשנתיים האחרונות שבהם נאמר בצורה מפורשת כי בבסיס המדיניות עומד הצורך להבחין בין תושבי עזה לשלטון שלה.

ברוח זו, צריך באמת לזכור את מי שהם היום קורבן המדיניות הן של ישראל והן של חמאס – תושבי עזה; חקלאים שפרי עמלם אבד, סוחרים שפרנסתם קופחה, אזרחים מן השורה, שנמנע מהם לנסוע כדי לבקר קרובי משפחה או להשתתף בהשתלמויות ופגישות עבודה. מכל בחינה שהיא – מוסרית, וחוקית – אין לדבר כל הצדקה.