שכונת בית צפאפא בירושלים – דו-קיום או כסאח? | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

שכונת בית צפאפא בירושלים – דו-קיום או כסאח?

שכונת בית צפאפא בירושלים – דו-קיום או כסאח?

source: 
על צד שמאל | מגזין הסוציאל-דמוקרטיה
author: 
נפתלי רז

אני בן בית בשכונה הערבית של ירושלים בית צפאפא מזה 30 שנה. ב-1983 נעניתי להצעת טדי קולק, ראש עיריית ירושלים המיתולוגי, ליצור תפקיד של "מרכז מפגשי נוער יהודי-ערבי". טדי אף אמר לי: "אתה תהיה עובד העירייה היחיד ללא מיגבלות תקציב – כמה מפגשים שתארגן, כך תקבל תקציב". ארגנתי סדרות של פגישות, בטיולים ובחדרי הכיתות, בין תלמידי תיכונים יהודים ממערב העיר, לבין תלמידי תיכון ערבים ממזרח העיר ומבית צפאפא. אז הכרתי את השכונה: על חלקה הישראלי (שבו למדו בהתאם לתוכניות משרד החינוך הישראלי, הרוב דוברי עברית, ולתושבים יש תעודות זהות ישראליות רגילות) ועל חלקה הירדני-לשעבר, שסופח לישראל יחד עם סיפוח ירושלים המזרחית (ושם לומדים עד היום לפי תערובת ייחודית של תוכניות משרדי החינוך הישראלי, הירדני והפלסטיני, ולתושבים יש רק "תעודות תושב"). עד היום מנפנפים לי בחיוך גדול צעירים מהשכונה שאיתם טיילתי בשנות השמונים, יחד עם יהודים בני גילם, בנחל קטלב וכולי… השכונה הפכה למודל לדו-קיום יהודי-ערבי (בדומה לכפר אבו-גוש שממערב לירושלים). עם השנים רכשתי בשכונה חברים – עם חלקם אבלה בחמישי-שישי בטיול ג'יפים…

והנה, במקום טדי קולק הרגיש מולך היום ניר ברקת הלאומן. מזה חודשים החלו דחפורי ענק לקרוע את השכונה לאורכה, במה שהסתבר כהכנה לאוטוסטראדה של 6 מסלולים – "כביש 4" – שתאריך את כביש בגין דרומה עד לגוש עציון. 2 חלופות אחרות שנשקלו בעירייה של ניר ברקת – לטמון את הכביש במנהרה (כפי שנעשה בחלקים של כביש בגין) או לפחות לקרות את הכביש בכל החלק העובר בשכונה – נפסלו. בכל השכונות היהודיות נבנו כבישים כאלה בשולי השכונה, ולא קרעו אותן באמצען. העבודות החלו ללא דיון ציבורי, תוך שינוי תוכניות עבר שהוצגו לתושבים, ותוך עקיפת הליכים הכרחיים של שיתוף הציבור. משפחות הופרדו בששה מסלולי כביש מקרובי משפחתם, מחנויות המכולת ומבתי הספר. התושבים מוחים נגד הפגיעה הקשה באיכות החיים בכפר, אולי כדי להקל על מתנחלים מהגדה לנסוע לת"א.

בכיר לשעבר בעיריית ירושלים צוטט במקומון "ידיעות ירושלים": "מדובר בשכונה שהיא מודל לדו קיום. היו צריכים להתחשב בתושבים, מה גם שבעקבות התוכנית תחצה בית צפאפא על-ידי אוטוסטראדה שתבטל את כל האופי הכפרי שאפיין את המקום במשך שנים רבות. נדמה שיש כאן מדיניות ששואפת לפצל את הכפר ולמנוע ממנו להתפשט ולגדול". וקצין משטרה בכיר צוטט שם: "העירייה דוחפת את המהלך לסלילת הכביש בבית צפאפא, היא מבצעת החלטה שגוייה לדעתי. יש כאן פוטנציאל אדיר לפיצוץ… מיזם דומה לא היה מתאפשר מעולם בשכונה יהודית. העיירה צריכה להפנים שהמחאה הנוכחית עלולה להתדרדר בקלות למאבק פוליטי עיקש". העורך של "ידיעות ירושלים" התיישר לפי הקו המתקרנף של עיתון האם, וקבע כותרת: "פצצה מתקתקת בלב ירושלים", ומבהיל את הקוראים בשאלה תמימה – "האם החמאס ישתלט על המאבק?"…

המתכננים – לדברי ראש העיר "המדינה" – מואשמים על ידי התושבים שרימו – בתוכניות ישנות – גם את מוכתרי הכפר ואפילו את בית המשפט המחוזי. היום יגישו עורכי-הדין של הכפר עתירה לבית המשפט העליון.

ניר חסון, כתב "הארץ", חשף את הפרשה, ומתמיד במסירות לכסותה. אט-אט מצטרפים גם כלי תקשורת אחרים לכיסוי מה שמתברר והולך כעוד "מינהרת הכותל" של נתניהו. הערב (יום א') צפוי גם ערוץ 2 לעסוק בנושא באריכות.

עלאא סלמן, צעיר נמרץ ורהוט המועסק כ"מהנדס יודאייקה" (…), שביתו ניצב על שפת הצלקת הנקרעת בשכונה, אסף קבוצת צעירים – ומנהיג את המאבק, בתמיכת ארגונים יהודים – "עיר עמים", "במקום" וכו' – ומנהלות שכונתיות יהודיות שכנות. הם הקימו על גבעה נישאה בשכונה אוהל מחאה הצופה לעבודות העפר העצומות. ברחבת האוהל יקיימו הפגנה ערביתinfo-icon-יהודית משותפת, מחרתיים, יום שלישי 26.2, בשעה 16.00.

אם הדו-קיום היהודי-ערבי – בירושלים ובכלל – חשוב לכם, ואם אתם מתנגדים לפגיעה בתושבים – בואו להפגנה. אני אהיה שם.

naf

 
צילם עלא סלמן (דובר המאבק, מהנדס יודאיקה…​) ביום ו', ממרפסת ביתו