על סמך ההסדר, נוהגת ישראל לטעון כי הרשות נהנית משליטה כמעט מלאה בענייניה, באזורים שבתחום סמכותה. אבל מתברר כי מעבר לצרכים הביטחוניים המיידיים – כמו מבצעים למעצר מבוקשים בשטחי אי ובי – עושה מערכת הביטחון שימוש מתמשך בסמכותה גם לצרכים אחרים. דוגמה מובהקת לכך היא מה שנעשה באזורים הסמוכים לגדר ההפרדה. בכמעט 4,700 דונם בשטחי אי ובי, בקרבת הגדר, מונע צה”ל בנייה ופיתוח מנימוקים ביטחוניים. במלים אחרות, ישראל מחזיקה במקל משני הקצוות: ברצותה, היא מסבירה שהפלסטינים נהנים ממעין עצמאות בשטחים שבשליטתם וברצותה, היא מתייחסת לשטחים הללו כשטח כבוש ומפעילה בהם צווים צבאיים מתוקף סמכות ביטחונית גוברת.המציאות המדינית והמשפטית בגדה המערבית עדיין מתנהלת במידה רבה בהתאם להסכמי אוסלו מאמצע שנות התשעים, אף שהתהליך שהותנע באותה תקופה מצוי זה שנים בהקפאה ארוכה. על-פי ההסכמים, ישראל העבירה לרשות הפלסטינית אחריות מוחלטת בשטחי אי (18% משטחי הגדה) ואחריות אזרחית בשטחי בי (כ-22% משטח הגדה), שבה ישראל יכולה להפעיל במידת הצורך סמכות ביטחונית גוברת.

בנוסף, ישנם עוד כ-1,870 דונם בשטחי אי ובי שלגביהם הוצאו צווי תפיסה, כדי להשתמש בהם לסלילת כבישים הקשורים בהקמת גדר ההפרדה. התוצאה המשולבת של שני המהלכים הללו היא הגבלה משמעותית על השימוש בשטחים שקיבלו לידיהם הפלסטינים בהסכמי אוסלו. במערכת הביטחון אומרים בתגובה כי הוצאת הצווים והשימוש בשטחים הללו חוקיים ונשענים על החלטות בג”ץ.

מג'די איברהים. בניית ביתו בענתא נעצרה ע"י צה"ל. צילום: אמיל סלמן

מקור ביטחוני אמר ל”הארץ”, באשר לאיסור על הבנייה בקרבת הגדר כי סמכותה של מערכת הביטחון להוצאת צווים בשטחי איי ובי, מנימוקים ביטחוניים, קיבלה את אישור בג”ץ בשני פסקי דין מאמצע העשור שעבר – בג”ץ אבו-טיר ובג”ץ המועצה המקומית אל-עזרייה. לדבריו, צה”ל מונע בנייה משני צדי הגדר לאורך כ-500 קילומטרים של התוואי, למעט במקומות שבהן עוברת הגדר בשטח בנוי ממילא. לדבריו, האיסור נועד למנוע ירי אפקטיבי בנשק קל לעבר כוחות צה”ל הנעים בקרבת הגדר, להקשות על הנחת מטעני חבלה בחסות הבתים ולאפשר מרחב תצפית לכוחות. הסוג השני של הצווים הוא צווי תפיסה, שהוצאו ברובם אחרי הסכמי אוסלו, לקרקעות בשטחי אי ובי ומרביתם נוגע לאזורים הסמוכים לגדר. בסך הכל, מדובר בכ-115 צווי תפיסה – 99 בשטחי בי ו-16 בשטחי אי. בחלקם, אלה כבישים חלופיים שנסללו לשם שימוש בידי האוכלוסייה הפלסטינית, לאחר שהגדר מנעה שימוש בקטעי כביש קודמים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, באשר להוצאת צווי התפיסה, כי “לצורך הקמת גדר הביטחון והתשתיות הנלוות אליה (לרבות כבישי מרקם חיים לטובת האוכלוסייה הפלסטינית) פורסמו צווי תפיסת מקרקעין, לנוכח צורך צבאי ביטחוני מהותי להגנת התושבים ולמניעת פיגועים. רובם הכמעט מוחלט של צווי תפיסת המקרקעין הוצאו בשטחי סי ובשטחי מדינת ישראל. מיעוטם הוצאו בשטח בי וצו אחד בלבד הוצא בשטח אי. כפי שפסק בג”ץ, לא פעם,  תפיסת מקרקעין לצורך הקמת גדר הביטחון- עולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי, הישראלי וכלל התחייבויותיה של מדינת ישראל”.

דרור אטקס, פעיל השמאל שריכז את המידע על הוצאת הצווים, אמר בתגובה כי "העובדה שהצבא הוציא בשנים האחרונות צווים צבאיים המגבילים מאוד את השימוש בשטחי הרשות המסתכמים באלפי דונמים, מלמדת על המשחק הכפול שישראל בהסתמך על הסכמי אוסלו משחקת בגדה".

לדברי אטקס, "כלפי חוץ, ישראל מדגישה כי הרשות היא ישות סמי עצמאית שישראל משתוקקת לנהל איתה משא ומתן. עתה מסתבר שכאשר הסיפור הנחמד הזה מתנגש באינטרסים אחרים, אזי ישראל יודעת היטב שמדובר בעצם בשטח כבוש שניתן לשלוט בו ישירות באמצעות צווים צבאיים, גם ללא התיווך של הנהגת הרשות ברמאללה". הוא טוען כי ישראל פעלה "מתוקף חמדנות אינסופית לאדמות הגדה ולכן בנתה את תוואי הגדר בתוך שטח הגדה במטרה לספח התנחלויות. אלמלא החמדנות, לא היה מלכתחילה צורך להוציא את כל הצווים הללו. ואז החיים של עוד כמה אלפי פלסטינים החיים בשטחי הרשות, היו אולי מתנהלים באופן קצת פחות אבסורדי".