הכדורים חיים, הפלסטינים מתים
 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

הכדורים חיים, הפלסטינים מתים


הכדורים חיים, הפלסטינים מתים


source: 
הארץ Online, מדור דעות
author: 
תרצה פלור

הקצין מפיקוד מרכז אמר שזה לא דומה. סמיר אחמד עווד, בן 16, נהרג מירי צה”ל. הוא נפגע בראש, בחזה וברגל. זה היה ביום שלישי בשבוע שעבר בכפר בודרוס, בהפגנה ליד הגדר, לאור היום, והיורים היו חיילי גדוד 71 של השריון.


בשונה לחלוטין ממנו, בשבת, שלושה ימים לפני כן, נהרג עודאי מוחמד דרוויש, בן 21. הוא ניסה לעבור את הגדר שליד מעבר מיתר בדרום הר חברון, ונפגע בפלג הגוף התחתון. מי ירה? כוח צה”ל.
הקצין מפיקוד מרכז אמר שזה לא דומה. סמיר אחמד עווד, בן 16, נהרג מירי צה”ל. הוא נפגע בראש, בחזה וברגל. זה היה ביום שלישי בשבוע שעבר בכפר בודרוס, בהפגנה ליד הגדר, לאור היום, והיורים היו חיילי גדוד 71 של השריון.


בצבא, כך נכתב ב”הארץ”, מבקשים שלא לקשור בין התקריות ‏(“נוהל מעצר חשוד מאוד”, 16.1‏). אירועי שבת ושלישי, אמר קצין נטול שם מפיקוד מרכז, הם חריגים ואינם מעידים על מגמה כלשהי.


אולי הוא צודק. אולי באמת אין סיבה לכרוך יחד את סיפוריהם של שני פלסטינים לא חמושים שנורו למוות בשבוע אחד. אלה שני בחורים שונים לגמרי, בגזרות שונות; לא יורה אחד פגע בשניהם, ולא מאותן יחידות, ואלה בוודאי לא אותם כדורים. ולראיה, בימים הסמוכים היו עוד שני הרוגים, לא קשורים כלל וכלל. אנואר אל־ממלוק, בן 21, נורה למוות ברצועת עזה, כשהתקרב לגדר המערכת סמוך לג’בליה. מוסטפה אבו ג’ראד, בן 21, נורה גם הוא למוות ברצועת עזה - אבל זה קרה ביום אחר ובצה”ל טוענים שאין להם קשר למותו. למה להדביק הכל אוטומטית לצה”ל? ולמה לעשות סלט? כל מוות לגופו. אלוהים,כמו צה”ל, מצוי בפרטים הקטנים. הכדורים חיים, הפלסטינים מתים. זה הכל.


כנראה שהוא צודק, הקצין מפיקוד מרכז. זה לא דומה. ובעיקר, זה לא קשור למה שקרה לרושדי תמימי. זה בכלל התרחש בנובמבר, לפני חודשיים. הוא, ועוד חבורה שלמה, זרקו אבנים על הכביש סמוך לנבי צלאח, לאור היום, והחיילים הגיבו בכדורים מלאי חיים, צה”ל ספר 80, ורושדי נורה בגב ונפל, והחיילים לא הסכימו שייקחו אותו משם מיד לבית חולים. רק אחרי שנעתרו, הוא הוסע לבית חולים, וכעבור יומיים מת. וזה לחלוטין לא אותו דבר, כי צה”ל בעצמו הכריז שהיה כאן כשל ערכי ומ”פ המילואים שניהל את האירוע הודח מתפקידו. נעצר? לא, הודח. הורד בדרגה, גורש מצה”ל? לא, הודח. הוא הורה לירות על זורקי אבנים שלא איימו על חייו, עשה שימוש בכדורים חיים, עיכב טיפול רפואי בפצוע שאחר כך מת, ומה קרה לו? הודח.


וגם שאר היורים מתקריות השבוע החולף, ספק אם דינם יהיה שונה. כי גם אם בעיני הקצין מפיקוד מרכז אולי אין ביניהם שום קשר, כולם עטופים היטב באותו חיבוק חם של צבא כובש ומסודר. כזה שמספק אמצעים לפיזור הפגנות. גם כדורים חיים מפזרים הפגנות. ויש גם נוהל מעצר חשוד, ואפשר להגיד אותו בשקט בלב, לא חייבים לצעוק. ואת הוראות הפתיחה באש אפשר לקצר. “ירי על מנת להרוג” מגיע בסוף, אחרי ירי באוויר וברגליים. אז נתחיל ישר אתו. ונקצר “לירי על מנת”, ונייעל ל”ירי על”, והכי טוב, ישר “ירי”. ראו איך זה עובד.


זה עובד כל כך רע. ולא רק לרעת המתים. צה”ל הופך את כל חייליו לזהים, לקהים, ליורים כפתרון ראשון ואחרון. כאלה שכבר לא יטרחו לחפש פתרון לסכסוך, כי בשביל מה? הכיבוש עובד, וחייליו מתיישרים לפיו. מתיישרים באופן הכי עקום שאפשר.