התנחלויות והפקעת קרקעות | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

התנחלויות והפקעת קרקעות

התנחלויות והפקעת קרקעות

source: 
אתר "בצלם", מרכז המידע הישראלי לזכויות אדם בשטחים

תוכנית E1 והשלכותיה על זכויות האדם בגדה המערבית

בסוף השבוע פורסם בכלי התקשורת כי הממשלה החליטה לקדם הליכי תכנון של אלפי דירות בסמוך להתנחלות מעלה אדומים במסגרת תכנית E1 בקטע המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לפי פרסומים אלה, החלטה זו התקבלה בעקבות ההכרה של העצרת הכללית במדינה פלסטינית כחברה משקיפה באו"ם.מימוש תכניות הבנייה במתחם E1 ייצור רצף בנוי בין ההתנחלות מעלה אדומים לבין ירושלים, יחריף את ניתוקה של מזרח ירושלים משאר חלקי הגדה המערבית ויפגע ברצף הטריטוריאלי בין צפון הגדה לבין דרום הגדה.

הקמת התנחלויות בשטח כבוש מנוגדת להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי האוסרות על העברת אוכלוסייה של המדינה הכובשת אל השטח הכבוש ועל עריכת שינויים של קבע בתוך השטח הכבוש – שאינם לצרכי ביטחון או לטובת האוכלוסייה המקומית. בנוסף, הקמת ההתנחלויות גוררת פגיעה בשורה של זכויות האדם של הפלסטינים. התכנית לגרש את הקהילות הבדואיות הגרות באזורים אלה היום מהווה הפרה גם של האיסור במשפט ההומניטארי הבינלאומי על העברה בכפייה של "אזרחים מוגנים" – כמו קהילות אלה – אלא אם הדבר נעשה למען ביטחונם או עבור צורך צבאי חיוני, וגם אז רק באופן זמני.

מטה משטרת מחוז ש"י באזור 1E. צילום: אייל הראובני, בצלם, 14.11.11.מטה משטרת מחוז ש"י באזור E1. צילום: אייל הראובני, בצלם, 14.11.12.

מהי תכנית E1?

תכנית המתאר למתחם E1 (תכנית מס' 420/4) אושרה ב-1999. היא מקיפה כ-12,000 דונם, רובם קרקעות שישראל הכריזה עליהן כאדמות מדינה, מתוך כ-48,000 דונם של שטח השיפוט של ההתנחלות. התכנית כוללת בעיקר שטחים מצפון לכביש ירושלים-יריחו (כביש 1) אך גם קרקעות מדרום לו, בסמוך למפגש של כביש 1 עם דרך 417 וממערב לכביש 417.

הליך ההשתלטות העיקרי על הקרקעות במתחם E1 היה הכרזה על אדמות מדינה, שבדו"ח מקיף חשף בצלם את אי חוקיותו. המתחם קטוע על ידי מובלעות בבעלות פלסטינית פרטית, ששטחן במקובץ מגיע לכ-775 דונם, שהוצאו מתחומי ההכרזה מסיבות משפטיות שלא אפשרו על הכרזתן כאדמות מדינה ואלה אינן כלולות באופן פורמלי בתכנית. אולם ברור כי המציאות המרחבית שהתוכנית מייצרת תגביל מאוד את גישתם של בעלי הקרקע הפלסטינים אל אדמותיהם.

בנוסף לתכניות מגורים, התכנית מסמנת שטחים לתיירות, למסחר ולשירותים איזוריים, לבית עלמין איזורי, לדרכים ועוד. לשתי תכניות כבר אושרו תוכניות מפורטות, שמכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה. הראשונה שבהן מייעדת כ-1,354 דונם למרכז תעסוקה ועסקים מטרופוליני משותף למעלה אדומים ולעיריית ירושלים. התוכנית, שהוגשה על ידי משרד התעשייה והמסחר והוכנה על ידי משרד רכס-אשכול, אושרה ב-2002 אך טרם מומשה.

התוכנית השנייה מקיפה כ-179 דונם ומיועדת למטה משטרת מחוז ש"י והיא אושרה ב-2005. תכנית זו מומשה ומטה המשטרה פועל בתחומה. במסגרת עבודות הפיתוח להקמתו בוצעו עבודות שונות, ובהן פריצת דרכים, בניית קירות תומכים, כיכרות לוויסות התנועה, הצבת תאורה ועוד, בעלות משוערת כוללת של כ-200 מיליון. אין הצדקה לעבודות פיתוח בסדר גודל כזה, אם כל מטרתן לאפשר גישה למטה משטרה ונראה כי הסיבה היחידה להכנת תשתיות אלה נעוצה בכך שהיא מהווה חלק מהפיתוח העתידי של מתחם המגורים המתוכנן בסמוך למטה המשטרה.

במי פוגעת התכנית?

למימוש תוכניות הבנייה במתחם E1 משמעות מרחיקת לכת והיא תוביל לשיבוש הקשר המרחבי בין דרום הגדה המערבית לצפונה. שטחן של כל ההתנחלויות מוגדר כשטח צבאי סגור, אולם איסור זה נאכף בדרך כלל רק בנוגע לשטח הבנוי שלהן. בניית שכונות מגורים מצפון לכביש 1 ופיתוח ממערב לכביש 417 המתחבר אליו תהפוך את הדרכים הללו לכבישים מקומיים העוברים בתוך השטח הבנוי הרציף של מעלה אדומים, תוך ביטול הפונקציה האיזורית שהם ממלאים כיום עבור פלסטינים וסגירתם החלקית או המלאה בפניהם. יתר על כן, בחלקה הצפוני-המזרחי, תוכנית 420/4 כוללת גם קטע מכביש 437, המהווה כיום את דרך הגישה היחידה הפתוחה בפני פלסטינים למעבר מצפון הגדה המערבית (איזור רמאללה) אל חלקהּ הדרומי. מימוש מלא של תוכנית 420/4 יקיף דרכים אלו בשטחים בנויים רציפים של ההתנחלות, דבר שיוביל כמעט בוודאות לסגירתן בפני פלסטינים. ישראל אמנם מתכננת לסלול כביש חלופי לפלסטינים שיקשר בין דרום הגדה לצפונה, אולם מדובר בחיבור תעבורתי בלבד, ללא רצף טריטוריאלי. בנוסף לכך, ניקוז כל התנועה מדרום הגדה לצפונה לכביש אחד יאפשר לישראל לשתק את התנועה בין האזורים בקלות רבה.

הבנייה במתחם E1 תגביר עוד יותר את הניתוק הכפוי בין הגדה המערבית לבין מזרח ירושלים. היא תקיף את העיר המזרחית ממזרח, תתחבר לשכונות הישראליות שהוקמו מצפון לעיר העתיקה, וכך תיצור חיץ פיזי ותפקודי בין מזרח ירושלים לבין האוכלוסייה הפלסטינית של שאר יישובי הגדה המערבית, שהעיר מהווה עבורם מרכז מטרופוליני ודתי ראשי.

מימוש התכנית יפגע גם בקהילות בדואיות החיות באזור. בסוף שנת 2011 הודיע המנהל האזרחי על כוונתו לגרש את הקהילות הבדואיות הגרות באזורי C ברחבי הגדה המערבית, המונות כ-27,000 בני אדם. השלב הראשון של תכנית זו אמור היה להתבצע כבר בינואר 2012, ובמסגרתו תכנן המנהל להעביר בכפייה כעשרים קהילות בדואיות – המונות כ-2,300 איש – מאזור ההתנחלות מעלה אדומים וההתנחלויות הסמוכות לה, שכמחציתן גרות בשטח E1.

קהילות אלה חיותinfo-icon כבר עשרות שנים ביישובים שאינם מוכרים ונגד רוב המבנים בהן הוצאו במהלך השנים צווי הריסה. לאף אחת מהקהילות אין גישה לרשת החשמל, רק מחציתן מחוברות לרשת המים. הקהילות אינן מקבלות שירותים חיוניים כבריאות וחינוך. התושבים מקיימים אורח חיים מסורתי המבוסס על רעיית צאן, אולם גישתם לאדמות מרעה ולשווקים מוגבלת.

בתחילה תכנן המנהל האזרחי להעביר קהילות אלה סמוך לאתר מזבלת אבו-דיס, שהוא אתר סילוק האשפה המרכזי של ירושלים. לאזור זה הועברו בתחילת שנות התשעים משפחות משבט הג'אהלין כדי לאפשר את הרחבת ההתנחלות מעלה אדומים. אולם, לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטה זו, ובשל התנגדות בינלאומית נרחבת, הודיע המנהל כי הוא נסוג מתכנית זו והבטיח כי "תהליך של קיבוע" של הקהילות הבדואיות יתבצע רק לאחר הידברות עם הקהילות וכי בכל הנוגע למגורים סמוך למזבלה ייערך תסקיר השפעה על הסביבה וסקר סיכונים.