להיפרד משקר ההתנחלויות | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

להיפרד משקר ההתנחלויות

להיפרד משקר ההתנחלויות

source: 
הארץ Online, מדור "דעות"
author: 
שאול אריאלי

"יותר ויותר אנשים מפנימים שנוכחותנו כאן, כשליחיה של ריבונות ישראל, היא עובדה מוגמרת" - כך מכריז דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע, בסרטון הסברה לסיכום השנה האחרונה. הסרטון הוא חלק ממאמץ אדיר של חסידי ארץ ישראל השלמה להוכיח את הטענה, חסרת הבסיס, כי מפעל ההתנחלות הצליח לעקר את רעיון שתי המדינות מתוכן, ולכן יש להחיל את הריבונות הישראלית על הגדה. טענה זו מופיעה באחרונה בעשרות מאמרים ונאומים, ומקורה באחד משניים: היכרות לא מספקת עם המציאות של מפעל ההתנחלות הישראלי בגדה, או לחלופין ניסיון פוליטי מודע לעוות אותה כדי ליצור את התחושה שאין ברירה אחרת.

אמנם לאורך השנים תקעו ההתנחלויות מערך של טריזים בתוך גושי ההתיישבות הכפריים הפלסטיניים. אך טריזים אלה לא יצרו דומיננטיות יהודית שתאפשר סיפוח חד-צדדי. מספר הישראלים ביהודה ושומרון, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קטן בעשרות אלפים מה-400 אלף עליהם הכריז דיין, ובמאות אלפים מ-650 אלף עליהם הכריז בנימין נתניהו לפני שנה בארצות הברית.

בגושי ההתנחלויות, המשתרעים על פחות מ-6% משטח הגדה, מתגוררים 85% מהמתנחלים. בשאר השטח יש דומיננטיות פלסטינית ברורה. שיעור הישראלים המתגוררים מחוץ לגושים הוא 2.6% מהאוכלוסייה בלבד ואילו בתוך הגושים הוא נוסק ל-95%. השטח הבנוי של ההתנחלויות הישראליות מחוץ לגושים משתרע על פחות מ-0.4% משטח הגדה וקטן פי 17 מהשטח הבנוי הפלסטיני, בעוד שבתוכם הוא גדול ממנו פי שישה. בקרב 89% מהיישובים שנמצאים מחוץ לגושי ההתנחלויות גרים פחות מ-2,000 תושבים, בעוד שבתוך הגושים נמצאות שלוש הערים הגדולות, כדוגמת מודיעין עלית, שמונות 40 אלף תושבים ויותר. בתוך הגושים נמצאים עוד 15 יישובים בני עד 10,000 נפש כל אחד, כמו אפרת ואלפי מנשה.

בנוגע לשימוש שעושים ישראלים בתשתיות התחבורה בגדה, אפשר לציין כי אלה שלא מתגוררים בה, נוסעים רק ב-293 ק"מ (שהם 10%) מהכבישים שמחוץ לגושים (כמו למשל הכבישים 90 ו-443), והמתנחלים נוסעים ב-19% נוספים. על 71% מהכבישים הנותרים נוסעים רק פלסטינים. לעומת זאת, בתוך הגושים, 83% מהכבישים נמצאים בשימוש ישראלים. זוהי מציאות של הפרדה דה-פקטו.

93% מהבנייה הישראלית בגדה היא למגורים ו-85% מהיישובים הינם עירוניים ללא אזורי מלאכה או חקלאות. ב-14 אזורי התעשייה הישראליים רוב העובדים הם פלסטינים, ובחקלאות הפורחת של בקעת הירדן שיעורם מגיע כמעט ל-95%. פירוש הדבר הוא שרוב המתנחלים העובדים מחפשים תעסוקה בישראל, ועל כן לא יצטרכו להחליף את מקום עבודתם כשייחתם הסכם קבע.

יתרה מזאת, מספר בתי האב שיידרשו להיקלט בישראל על פי ההצעות הישראלית או הפלסטינית באנפוליס לא יהיה גדול מ-30 אלף, בעוד שמלאי יחידות הדיור המתוכנן בישראל עומד היום על יותר מפי עשרה מכך.

צבר העובדות הזה משרטט מציאות שונה מזו שרואה ישראלי החוצה ביעף את הגדה בכביש חדיש ומהיר שנבנה לטובת ההתנחלויות שלאורכו. אותו ישראלי אינו רואה את הרוב הפלסטיני שמעבר לגבעה, הנשלט מאז האינתיפאדה הראשונה על ידי "ריבונות ישראל" בהשקעה צבאית וכלכלית חסרת תקדים. זהו הרוב הפלסטיני שחסידי ארץ ישראל השלמה מתאמצים כיום להסתיר ובעתיד שואפים להרחיקו מזרחה לירדן. זהו אותו רוב פלסטיני שישראל חייבת להיפרד ממנו, ויפה שעה אחת קודם.