למרות הנתק: מאות אלפי פלסטינים בילו בישראל בסוף הרמדאן | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

למרות הנתק: מאות אלפי פלסטינים בילו בישראל בסוף הרמדאן

למרות הנתק: מאות אלפי פלסטינים בילו בישראל בסוף הרמדאן

source: 
הארץ Online
author: 
אבי יששכרוף ועמוס הראל

 

בדרגים הנמוכים בישראל וברשות משמרים את שיתוף הפעולה, אך המצב עלול להשתנות עקב טרור יהודי, המבוי הסתום במו"מ ועליית כוחו של החמאס

שר הביטחון אהוד ברק שוחח אתמול עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ובירך אותו לרגל עיד אל-פיטר, החג החותם את חודש הרמדאן. השניים דנו בתיאום הכלכלי והביטחוני בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל. בעבר, הקפיד ברק גם להיפגש עם ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, אולם באחרונה לא היו מגעים בדרג הבכיר ביותר בין הצדדים. לפיכך מסמלת השיחה אתמול במובנים רבים את הניסיון של מערכת הביטחון בישראל לשמר את שיתוף הפעולה בין הצדדים ואת התיאום הביטחוני והכלכלי דווקא בתקופה של נתק מדיני ממושך בין הצדדים ובאווירה קשה בין ההנהגות.

הרשות הפלסטינית מנסה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל בכל הזדמנות כמעט, ובצד הישראלי מותחים ביקורת חריפה על כך, בעיקר בכל הקשור להסתה המתנהלת בכלי התקשורת הרשמיים של הרשות נגד ישראל. עבאס ונתניהו נמנעים מלשוחח זה עם זה, משתמשים במתווכים כמו יצחק מולכו וסאיב עריקאת על מנת להעביר מסרים ביניהם ותוקפים זה את זה בכל הזדמנות כמעט. יחד עם זאת, הדרג שמתחתם שומר על יחסים מצוינים במישור הביטחוני והכלכלי. הקשר הזה כולל מפגשים כמעט יומיומיים בדרגי השטח, אך גם ביקורים של בכירים במערכת הביטחון הישראלית ברמאללה וביקורים של עמיתיהם הפלסטינים בתל אביב, ממש מתחת לאפה של התקשורת הישראלית והפלסטינית. האינטרס של ישראל והרשות הוא לשמר את השקט הביטחוני החסר תקדים השורר בגדה, וייתכן שמכאן ההסבר לשיתוף הפעולה ההדוק.

עדות לשיתוף פעולה ההדוק נראתה גם השבוע בתל אביב, עת פקדו אלפי פלסטינים מכל רחבי הגדה - מקבטיה ומג'נין שבצפונה, ועד לחברון ובית לחם שבדרומה - את שפת הים של תל אביב, לחגיגות סיום הרמדאן.

אלפי פלסטינים מבלים בחופי תל אביב, השבוע

מראות מעין אלה נתפשו עד לפני כמה שנים כדמיוניות לנוכח המציאות הביטחונית בגדה והלחימה נגד ישראל. ואולם, האווירה הביטחונית החיובית, לצד שיתוף הפעולה בין הצדדים, אפשרו לראשונה זה שנים להכניס מאות אלפי
פלסטינים לביקור בישראל בחודש האחרון. על פי הרשות, נכנסו ברמדאן לארץ כ-300 אלף פלסטינים בתיאום עם ישראל. הצד הישראלי מצהיר על מספרים נמוכים יותר של כ-200 אלף איש. למרבה האירוניה, הצעד הזה גרם לנזק כלכלי לא קטן לסוחרים הפלסטינים, שאיבדו חלק מכוח הקנייה לטובת השוק הישראלי.

ההקלות בקבלת אישורים לביקור בישראל ייתקלו בוודאי בתגובות צוננות בקהילה הבינלאומית או בארגוני זכויות האדם. ובכל זאת, קשה שלא להתרשם מהתמונות הללו בחוף הים או משלל המבקרים הפלסטינים שבאו בימי החג לקניון מלחה בירושלים. לנשים פלסטיניות שהגיעו למחסום קלנדיה לדוגמה, ניתנה אפשרות להיכנס באופן חופשי לירושלים. גיל הרשאים לבקר בישראל מקרב הגברים ירד בהשוואה לשנים שעברו וגם גברים בעלי קרובי משפחה בצד הישראלי קיבלו אישורים בקלות רבה יותר (מלבד המנועים מסיבות ביטחוניות).

הצעדים שנקט הצד הישראלי בחודש הרמדאן היו פחות מתוקשרים אולי משחרור אסירים מאסיבי, אך השפיעו לא מעט על שיפור האווירה בין הצדדים, כמו גם על תחושתו של האזרח הפלסטיני הממוצע. פיקוד המרכז הסיר עוד כמה מחסומים, לדוגמה מחסום היציאה הצפוני מיריחו שנפתח לתנועת מכוניות לאחר שנים שבהן היה סגור. ואילו משרד מתאם הפעולות בשטחים קידם מחוות כמו מתן אישורי עבודה בישראל לכ-5,000 פלסטינים נוספים, בעיקר בשוק הבנייה.

ההערכה של הצד הישראלי היא שכיום מועסקים בישראל (ובכלל זה בהתנחלויות) קרוב לכ-100,000 פלסטינים (60,000 חוקיים, מתאם הפעולות בשטחים מנסה לקדם מתן של עוד כ-10,000 אישורי עבודה ועוד כ-30,000 שב"חיםinfo-icon. בשנת 2000 הועסקו בישראל כחוק, כ-110,000 פלסטינים). במקביל אפשרה ישראל להקדים החודש את העברת כספי המסים לרשות הפלסטינית כדי לאפשר את תשלום משכורות פקידי הרשות במועד. זאת לנוכח המשבר הפיסקאלי החמור שחווה הרשות. הגדה, הודות לפעולות מנגנוני הרשות הפלסטינית והתיאום עם ישראל, הפכה לאי של יציבות באזור, בתקופה הסוערת ביותר שידע המזרח התיכון בעשורים האחרונים.

ובכל זאת, ישנם גם לא מעט תהליכים שמעוררים חששות באשר לעתיד היחסים בין הצדדים, גם במישור הביטחוני והכלכלי. ראשית, פעולות טרור של יהודים נגד פלסטינים, היו ונותרו זרזים להתפרצות עממית בצד הפלסטיני. ברמה פחותה - גם המשך הבנייה בהתנחלויות. שנית, המשך המבוי הסתום בערוץ המדיני עלול לחלחל בסופו של דבר לדרגים המבצעיים. קשה גם להעריך כיצד פנייה של עבאס לעצרת הכללית של האו"ם (אם תצא לפועל), בבקשה לקבל את הפלסטינים כמדינה משקיפה, תשפיע על התיאום בין הצדדים והשקט היחסי. בצד הישראלי מדברים על התקופה שבין ספטמבר לבחירות לנשיאות ארה"ב בחודש נובמבר, כעל תקופה מכרעת שבה יש לעשות מאמץ עילאי על מנת לשמר את השקט בשטח.

בנוסף, על אף אווירת החג, המצב הכלכלי של הפלסטינים בגדה אינו משתפר - להפך. שיעור הצמיחה בירידה בעוד האבטלה בעלייה בהשוואה לשנה שעברה. למעשה המגזר שסובל מאבטלה יותר מכל, הוא דווקא בעלי ההשכלה הגבוהה מקרב תושבי הגדה. הסקטור הפרטי הפלסטיני רחוק עדיין מלהפוך לשחקן מרכזי בכלכלה או בפוליטיקה המקומית.

יתר על כן, השינויים במזרח התיכון משחקים לידי החמאס דווקא, ולא לטובת הפתח, שבולט באי-יכולתו לצבור פופולריות של ממש. הציבור הפלסטיני רואה כיצד את בעלי בריתם של החמאס במצרים, האחים המוסלמים, הפכו למקבלי ההחלטות במדינה ואפילו בממלכה ההאשמית מחפשים כעת את קרבתו של החמאס ומכינים ביקור של ראש ממשלת עזה, איסמעיל הנייה, בעמאן.

ב-23 באוקטובר מתכננת הרשות הפלסטינית בחירות לרשויות המוניציפליות. זהו מבחן הכוח המשמעותי ביותר שלה בשנים האחרונות. לא ברור כלל אם תצליח להוציא את הבחירות הללו לפועל, אך מעבר לכך, תוצאות הבחירות ייתנו אינדיקציה למצבו של הפתח, של סלאם פיאד ואולי גם למצבו של החמאס. הארגון הודיע שלא ישתתף בבחירות, אולם עשוי להריץ מועמדים מטעמו.