הצעת החוק לא רק משנה את גבולות הגזרה של המאבטחים, אלא מעניקה להם גם

אפשרות לטפל באלימות, אפשרות שהיתה שמורה עד היום לשוטרים בלבד. הצעת החוק מעניקה למאבטחים אמצעים למניעת אלימות, בהם הזכות לדרוש מאדם להזדהות ולהציג תעודת זהות, למנוע ממנו כניסה למקום, להוציא אדם ממקום או לעכב אדם תוך שימוש בכוח סביר.

מאבטח פרטי בירושלים. צילום: אמיל סלמן

בהודעת ועדת הפנים נכתב כי עד כה המאבטחים יכלו לטפל במעשי האלימות רק בזמן התרחשותם, ולא לפני כן. "לעתים מדובר בתזמון מאוחר מדי עבור מעורבים באלימות. כעת, אם נוכח מאבטח שאדם עומד לבצע מעשה אלימות, הוא רשאי לפעול בדרכים שונות ואף להשתמש בכוח סביר על מנת למנוע את מעשה האלימות", נכתב כנימוקי הוועדה לאישור החוק.

הסנגוריה הציבורית והאגודה לזכויות האזרח, יחד עם ח"כ דב חנין (חד"ש), התנגדו להצעת החוק, מחשש שהיא תפגע בזכויות אדם, כגון הזכות לחירות, חופש התנועה והזכות לכבוד, וכן מכיוון שהיא משקפת התנערות של המדינה מחובותיה בתחום אכיפת החוק והפרטה אסורה של אכיפת החוק המשטרתית.

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית מסר כי "מדובר בצעד ראשוני מאוד מדאיג שמהווה שבירה של קונספציה מסוימת. ההסדר המוצע מעורר שאלות חוקתיות ממדרגה ראשונה, ובהן הפגיעה בפרטיותם ובכבודם של אלפי אזרחים, התנערות דה-פקטו של המדינה מסמכויות שיטור ופיקוח והעברתן לידי גורמי אבטחה פרטיים, באופן שעלול לסתור את פסיקת בית המשפט העליון. הצעת החוק מרחיבה באופן ניכר ודרמטי את הסמכויות הרחבות ממילא שניתנות למאבטחים ומאופיינת בהוראות אמורפיות וכלליות ואינה כוללת בחובה סייגים וגדרות שיבטיחו את מניעת השימוש לרעה בסמכויות שמוצע ליתן למאבטחים. למעשה, הצעת החוק מעניקה לגורמים פרטיים אלה סמכויות רגישות בעלות אופי שלטוני מובהק, אשר במצבים מסוימים יוכלו להפעיל את סמכויותיהם על סך הערכה סובייקטיבית שלהם בלבד".

ח"כ דב חנין אמר שבכוונתו לבקש דיון נוסף בוועדה. "מדובר בשבירת כל הנורמות", אמר ל"הארץ", "נסיגה קיצונית של המדינה מהאחריות שלה, תוך פגיעה קשה בזכויות האדם והטלת האחריות כבדה על המאבטחים במשהו שהם לא הוכשרו אליו ואחר כך עוד יבואו אליהם בטענות. מה פתאום נותנים לגורם פרטי סמכויות של המדינה?".