היום כשניסנו שוב ( מיכל ואני )  לדחוף את סלע ההתנגדות  לכיבוש במשמרת של מחסום ווטש  ראינו  כמה  שוחקת ומייגעת העבודה הזאת  – עד כמה  היא נופלת אל אוזנים ערלות.

המקום שבו אנו צודקים/יהודה עמיחי 

מן המקום שבו אנו צודקים

לא יצמחו לעולם

פרחים באביב.

המקום שבו אנו צודקים

הוא קשה ורמוס

כמו חצר.

אבל ספקות ואהבות עושים

את העולם לתחוח

כמו חפרפרת,כמו חריש.

ולחישה תשמע במקום

שבו היה הבית

אשר נחרב.

על כביש  60 בכל כניסה לכל  כפר  רכב צבאי…..

בכראמה – מחסום פתע

מתחת לבית חגי  שופל ורכבים צבאיים ו20 שוטרי משמר הגבול נכנסים לתוך חברון…

אמא  לילד בן  חמש  שהולך לגן  לבדו בדרך עומדת  מפוחדת לראות האם בנה יחזור בשלום….

מספרת לנו שגם ללדת לא נתנו לה לנסוע ישר לחברון…. חסימות , חיילים…..

הפילבוקסים  כמו האח הגדול שצופה מלמעלה .

בחברון  – אנשי הישוב היהודי מקיימים אוהל מחאה -  מחקים את יהושע חנקין  ושוכחים שכבר יש לנו מדינה וצריך לחלוק את הארץ הזאת עם העם הפלסטיני….לא לגרשם…

קונים  את הבית שליד בית הספר  וכותבים את כתובת הנאצה  הבאה

 המחאה החברתית  אומרת  שהיא לא רוצה להיות פוליטית ….

הכסף שהולך על הצבת השוטרים האין סופית  הזאת בבית שמפנים….

בכסף הזה אפשר היה לבנות הרבה  דירות לזכאי הדיור הציבורי….

בתל רומיידה  -  תולים דגלי  ישראל …..לכבוד יום העצמאות .

היה רצוי שבגיל 64  -  זאת כבר לא תהיה התדמית  שלנו

אנחנו כבר בני  64  כמו השיר המפורסם  של הביטלס

http://www.youtube.com/watch?v=eCss0kZXeyE

אבל אנחנו לא רק שמאבדים את השיער  אנחנו מאבדים את המצפון

( נוהל אלמנת קש) תופסים  בית של פלסטינים    ו"משגיחים "

וזה כבר הרבה יותר גרוע….

כל אחד פה כל אחד ….יכול  בהיסטוריה האישית שלו  למצוא את הדברים הבאים

פיוט לימים הנוראים / ערן צלגוב

מי במים

מי באש

מי בידיי

מי תחת ידיי

מי בארבעים ושמונה

מי בחמש חמישים ושש

מי בפעולותגמול

מי בשישים ושבע, בשישים ושמונה, בשישים ותשע,

בשבעים, בשבעים ואחת, בשבעים ושתיים,

בשבעים ושלוש

מי בשנת לידתי

מי בשבעים וחמש, בשבעים ושש, בשבעים ושבע, בשבעים

ושמונה, בשבעים ותשע, בשמונים,

בשמונים ואחת

מי בסברה ושתילה

מי בשמונים ושלוש, בשמונים וארבע, בשמונים וחמש,

בשמונים ושש

מי באינתיפאדה הראשונה בידיים ורגליים שבורות,

מי בשמונים ושמונה, בשמונים ותשע,

מי בידי עמי פופר

מי בתשעים ואחת,

מי בשמי

מי בתשעים ושלוש, בתשעים וארבע, בתשעים וחמש

מי בכפר כנא

מי בתשעים ושבע, בתשעים ושמונה, בתשעים ותשע

מי באינתיפאדת אל-אקצה

מי בסיכול ממוקד

מי באלפיים ואחת

מי בפצצטון וחצי

מי באלפיים ושלוש, באלפיים וארבע, באלפיים וחמש5 4

מי הפעם בכפר כנא

מי בפצצות מצרר

מי באלפיים ושבע

מי בחנוכה של עופרת יצוקה

מי הבא בתור.

 

 זהו -

כי בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל – בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל!
מַאֲמָץ מְאֻחָד, עַקְשָׁנִי וָעֵר
שֶׁל אֶלֶף זְרוֹעוֹת. הַאֻמְנָם יִבָּצֵר לָגֹל
אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר?

האבן המדוברת  בשירה של רחל – היא  אבן הכיבוש שיושבת לי חזק על הלב ובעצמות

לי וגם לכם   לכולנו…אין  ארץ אחרת.