הפשטה והשפלה: כך חוקר השב"כ נשים פלסטיניות | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

הפשטה והשפלה: כך חוקר השב"כ נשים פלסטיניות

הפשטה והשפלה: כך חוקר השב"כ נשים פלסטיניות

source: 
הארץ Online
author: 
חיים לוינסון

 

שורת תצהירים שמסרו נשים פלסטיניות על חקירותיהן בשב"כ, ועל מעצרן על ידי חיילים, חושפת שיטות חקירה הכוללות לכאורה השפלה וביזוי

שורת תצהירים שמסרו נשים פלסטיניות על חקירותיהן במתקני השב"כ, ועל מעצרן על ידי חיילים, חושפת שיטות חקירה הכוללות לכאורה השפלה וביזוי על רקע מגדרי, דתי וחברתי. חלק משיטות החקירה חורגות מהוראות הפרקליטות בעניין, אולם בשב"כ מכחישים את הטענות.

התצהירים החמורים שגבה הוועד נגד עינויים נשלחו שלשום ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להנחות את החוקרים לשמור על כבודן של נשים בחקירה. כמו כן, הוגשו תשע תלונות פרטניות למח"ש ושמונה תלונות פרטניות אחרות לפרקליטות הצבאית.

באחד המקרים הנחשפים בתצהירים, בנובמבר 2011 זימן השב"כ את אסרא סלהב, עיתונאית ממזרח ירושלים, למתקן במגרש הרוסים בירושלים שבו הוחזק ונחקר גם בעלה. הבעל, שאדי, עומד למשפט באחד מכתבי אישום שהוגשו נגד התשתית האזרחית של חמאס, שפעלה על פי החשד לגייס כספים ותומכים לארגון. אשתו נחקרה באינטנסיביות, ואף לדבריה הופשטה כמה פעמים, ושוחררה לבסוף בלא כלום.

לפי תצהיר שמסרה, "אחרי שלקחו אותי חיפשו אותי בעירום. קשרו אותי באזיקים. אחרי כך חיפשו עלי בעירום עוד פעם. חקרו אותי משעה רבע לשמונה בבוקר עד 12 בלילה. בחקירה שאלו אותי דברים אישיים, נכנסו לחיי הפרטיים, כמו הנישואים וקשרים קודמים שלי. החוקר ‘שמעון' אמר לי שאני סנובית, אוהבת את עצמי ואין לי חברים בגלל זה. אמרו לי שהם יודעים הרבה דברים עלי, אך לא יספרו לבעלי".

 אסרא סלהב, עיתונאית ממזרח ירושלים שנחקרה על ידי השב"כ, אתמול
אסרא סלהב, עיתונאית ממזרח ירושלים שנחקרה על ידי השב"כ, אתמול. צילום: עופר וקנין

לאחר כמה ימי חקירה, הוכנסה סלהב לחדר שהיו בו ארבעה חוקרים. לפי עדותה, אחד מהם נצמד אליה, אף ששיטת חקירה זו נפסלה בעבר על ידי הפרקליטות. "בעת החקירה החוקר ישב כל כך קרוב אלי", תיארה, "אך לא ביקשתי ממנו להתרחק".

סלהב אמרה ל"הארץ" כי "לא היה להם מה לשאול אותי, הם השתמשו בי ללחוץ על בעלי. הם אמרו שיספרו עלי סיפורים בירושלים. בחקירה, החוקר ישב צמוד אלי וצעק עלי לא לזוז. הם הביאו אותי לראות את בעלי ואמרו לו שיש לי ילדים ושיחשוב טוב על המעשים שהוא עושה".

תצהיר זה הוא חלק מפרויקט של הוועד נגד עינויים נגד חקירות נשים. באחרונה גבה הוועד 29 תצהירים מנשים שנעצרו בשלוש השנים האחרונות, ונחקרו בשב"כ.

תצהירים רבים מדווחים שהחוקרים מרבים להתקרב פיזית לנחקרות, להתיישב בסמוך להן ולנצל את היותן כבולות. עניין זה עלה בעבר בחקירת טלי פחימה, שהתלוננה שראש צוות החוקרים בשב"כ התקרב אליה במידה מוגזמת. האחראי על תלונות נחקרים בפרקליטות המדינה כתב אז שיש בכוונתו "לדון עם השב"כ ולגבש נהלים שיסדירו את נושא חקירת נחקר על ידי חוקר שאינו בן מינו". חלק מהנשים גם טענו בתצהירים שהחוקרים מנעו מהן לכסות את ראשן ברעלה, או שהתייחסו לכיסוי הראש בלעג.

שיטה חקירה נוספת שחושפים התצהירים היא איום במעצר בני משפחה. עד שנת 2007 נהגו בשב"כ לעצור בני משפחת נחקר כדי ללחוץ עליו. בהתערבות בג"ץ נקבע שאין לעצור בני משפחה שלא עברו עבירה, אך ניתן לעשות שימוש בבני משפחה שיש עילה למעצרם כדי ללחוץ על חשודים. בדיונים רבים בבתי משפט צבאיים עולה שהחוקרים החלו לאיים שיעצרו בני משפחה, כתחליף למעצר ממש. בדצמבר האחרון נפסלה הודאתו של איימן חמידה, שהואשם בשורה של מעשי ירי, כי החוקר איים עליו שיעצור את אחותו כדי שיודה.

תצהיר של ס', תושבת קלקיליה בת 26, מספר שנעצרה בקיץ 2009 ונחקרה, בחשד להתארגנות לחטיפת חייל. בבואה לכלא נתנו לה ללבוש תחתוני גברים. היא הושבה על כיסא ונכבלה לאחור באזיקים כל שעות החקירה. בכל פעם שביקשה לשנות תנוחה, הורה לה החוקר לא לעשות זאת. בחקירה איימו עליה שיעצרו את אמה ואחותה. אם תשתף פעולה, הובטח לה שתוכל לעבור לגור בישראל עם אביה. החוקרים איימו עליה שיפיצו ידיעות שלא נעצרה בעבירות ביטחוניות אלא בנסיבות אחרות, ומנעו ממנה לחבוש כיסוי ראש.

בתצהיר של נ', בת 27 מטול כרם, נטען שהחוקרים איימו עליה במעשה מיני. היא נעצרה בקיץ 2009 בחשד לחברות בתשתית שתכננה חטיפת חייל. בחקירתה נתנו לה לצפות בחברתה שנעצרה ואמרו לה שהיא אשמה במצב החברה. איימו עליה שיעצרו את בני משפחתה. לדבריה, הובילו אותה מכוסת עיניים לחדר החקירות ובחדר חיכה לה גבר. החוקרים אמרו לגבר "הנה הבאנו לך בחורה, הרי אתה אוהב בחורות". האלמוני צחק ויצא מהחדר. כאשר התלוננה שהחוקרים נוגעים בה, ענו לה כי "מה זה משנה, הרי את לא דתייה".

חלק אחר בתצהירים מתייחס למעצרי נשים על ידי חיילים. מהתלונות עולה, כי בעת המעצר מפעילים החיילים אלימות פיזית ומילולית כלפי העצורות ומשפחותיהן, ועושים חיפושים תוך הרס רכוש. רובן התלוננו על חיפוש בעירום מלא, כשחיילים גברים מביטים בהן. כשסירבו לחיפוש בנוכחות חייל איימו שהחיפוש ייעשה בכוח.

מהשב"כ נמסר בתגובה לדברים: "השירות ועובדיו פועלים במסגרת החוק בלבד ונתונים לפיקוח ולביקורת פנימיים וחיצוניים, לרבות מבקר המדינה, פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, הכנסת ובתי המשפט. השירות דוחה על הסף ומכל וכל את הטענות שהועלו בקשר לחקירת נשים המוזכרות בכתבה, ובמיוחד את הטענות לגבי שימוש בשיטות השפלה על רקע דת ומגדר. ההפך מהנטען הוא הנכון - השב"כ מקפיד בחקירותיו שלא לפעול בדרכים שיש בהן כדי לפגוע על רקע מגדר ודת. בהתייחס לטענות של ס' ונ' המוזכרות הכתבה, הן נעצרו בשנת 2009 והואשמו, בעקבות חקירתן, בתכנון חטיפת חייל. כאמור, טענותיהן מוכחשות לחלוטין. יש לתמוה על כך שטענות הקשורות לחקירות עולות רק עתה, כשנתיים וחצי לאחר מעצרן, וכי טענות אלה לא הועברו מעולם לגורם המוסמך על פי דין לחקור את הטענות ומהימנותן".

לטענת השב"כ, "סלהב נעצרה לחקירה בחשד לפעילות בלתי חוקית בחמאס. בתום חקירתה, ומשלא הצטברו די ראיות להעמדתה לדין פלילי, שוחררה לביתה. כל טענה על השפלתה משוללת יסוד".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה ש"מדובר בתלונות של שמונה נשים, והפרקליטות הצבאית נחשפה להן לראשונה בפניית העיתון. התלונות נבחנו. בגין תלונות של שתיים מהנשים ניתנה הוראה לפתוח בחקירת מצ"ח. ביחס ליתר התלונות, לא נמצא שהן מעוררות חשד המצדיק פתיחה בחקירה פלילית".