בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 27.3.08, בוקר

צופות: 
חנה ב. ושני אורחים שבדיים
27/03/2008
|
בוקר

כביש 60:
הרבה מאד תנועה על הכביש בשני הכיוונים צפונה ודרומה. לאורך הכביש שורה שלמה של מחסומי פתע.
במפגש כביש ביתון עין יברוד עם כביש 60 עומד האמר במרחק קצר מכביש 60 ומשקיף על התנועה.  ביציאה מתורמוס עיא מחסום לכל דבר, המכוניות נבדקות בקפדנות וכן הנוסעים. במקום כעשרים מכוניות והמעבר דורש כחצי שעה.
בשער שליד הישיבה על כביש 60, בפאתי שילה המולה. במקום כעשרה חקלאים בלווי סוס וטרקטור. מתנהל ויכוח על פתיחת השער למעבר החקלאים. במקום מופיעה מכונית עם נציגי מת"קinfo-icon ולאחר זמן האנשים מורשים לעבור לחלקותיהם. בגלל התרעה משוטר כי במידה ולא נזוז משולי הכביש הוא ירשום לנו דוח עזבנו בטרם הצלחנו לברר מתי נפתח השער הזה ומתי נסגר וכמה פעמים בשבוע, בחודש או בשנה ניתן לחקלאים לעבור בו.

זעתרה:
נעמדנו במרחק רב מן החיילים והשקפנו על הנעשה. המחסום מאוייש ע"י אנשי מילואים והמעבר יחסית מהיר. כמה אוטובוסים מלאים בילדים עליזים ונשים אחדות - כנראה בדרכם לטיול שנתי עוצרים, הנהג יורד עם ניירות ודקות לאחר מכן האוטובוסים עוזבים ומאחוריהם שובל של צחוק ילדים ושירה עליזה - מרנין.

אחד החיילים ניגש אלינו לברר מי אנחנו. כאשר נמנענו מלהיכנס לויכוח והוא הצליח לברר בכוחות עצמו מי אנחנו נשאלנו "מתי הייתם בשדרות" ועל כך השבנו שכאשר נצא לשם נזמין אותו להצטרף. בזה נסתיים המגע שלנו עם "הכוחות הפועלים בשטח" כדברי הצבא.

חווארה:
הגענו ב- 09:00 והמחסום  כמעט ריק. מגרש החניה לעומת זאת היה מלא עד אפס מקום - פרנסה קשה להוציא מן הנהיגה במוניות. מפקד המחסום ניגש אלינו ביוזמתו וביקש כי לא נצלם. פרט לזה לא הפריעו לנו להסתובב בחופשיות. האורחים שלנו גילו הבנה רבה למשמעות המחסומים ולעובדה כי במצב של חוסר חופש תנועה אין למעשה חיים.
למרות "הריקנות" של המחסום הזעזוע היה עצום. כאשר עזבנו בדרכנו למכונית שחנתה במגרש החניה בתשלום עצרה לידינו מכונית של מתנחל בעל זקן עבות, שטרח לצאת מן המכונית ולהבהיר לנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מה דעתו עלינו ועל עבודתנו. לא ענינו ולא הסבנו ראש לכיוונו וכשמטר "הברכות" נסתיים הוא נכנס למכוניתו ועזב.

בית פוריכ:
הרבה תנועה רגלית ומעט תנועה של כלי רכב. כשעמדנו לעזוב ניגש אלינו בחור והתלונן כי הוא ועוד תשעה חברים נתפסו בבוקר בשעה 04:00 על כביש מדיסון (כביש האפרטהייד המוביל לאיתמר ואלון מורה). השעה הייתה 11:00 ותעודות הזהות שלהם היו בידי החיילים כבר שבע שעות. דרישה תקיפה מחיילי המוקד ההומניטרי גרמו לכך כי התעודות יוחזרו מידית. יום העבודה ירד לטמיון. מעניין כמה מתנחלים נוסעים על הכביש הזה בשעה 04:00 בבוקר בכדי להצדיק את "הערנות" המדהימה של הצבא "להגן" על הכביש ועל המתנחלים הנמים במיטתם.

כביש 60:
כל מחסומי הבוקר נעלמו, לעומת זאת בכניסה לירושלים דרך חיזמה מתגלה ערנות גדולה של מג"ב -
בכל פינה "מחסומצ'יק".