אֲנִי מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם נוֹחַ וְגָבֹהָּ וְיָעִיל
כְּדֵי לְהַשְׁקִיף עַל חַיַּי לִבְרָכָה וְלִקְלָלָה.
אֲנִי גַּם לְמָטַה וְגַם לְמַעְלָה. אֲנִי כְּמוֹ בִּלְעָם עַל הַגְּבָעוֹת
וְגַם כְּמוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַחוֹנִים בָּעֵמֶק.
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ מְפַקֵּד תּוֹתְחָנִים
שֶׁמַּצִּיב אֶת תּוֹתָחָיו בְּמָקוֹם טוֹב.
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ אָדָם נְדּוּד שֵׁנָה
שֶׁמַּחֲלִיף תְּנוּחָתוֹ כְּדֵי לִישֹׁן,
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ מְאַהֵב. אֲבָל אֲנִי. אֲבָל.
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הַכֹּל הֶבֶל.
וַאֲנִי אוֹמֵר אֲבָל אֲבָלִים. הַכֹּל אֲבָל.

הפסוקים שגדלנו עליהם - הפסוקים היפים האלה :

"כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ."

מקבלים מימד חזותי מכוער ומימד אנושי מכוער .

ראו למשל את מחסום בית לחם – ובכנויו המכובס - מעבר רחל

ראו את הבניין הנוסף עליו כתוב

איזו אהבה? איזה שלום ?

בתורים במחסומים ? לאנשים שנבראו בצלם ונחשבים שקופים ?

או הפסוק הזה מתוך ספר יואל :

כ ויהודה, לעולם תשב; וירושלים, לדור ודור.

שרנו אותו בקנון ולא התכוונו שכך ייראה

ואני שואלת "למי תודה ? למי ברכה ?" על פי המשפט בשירו של של ביאליק

לאלה שעוסקים במלאכה ..

התשובה ברורה