נתניהו החליט להקפיא את הצעות החוק להגבלת מימון ארגוני זכויות אדם | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

נתניהו החליט להקפיא את הצעות החוק להגבלת מימון ארגוני זכויות אדם

נתניהו החליט להקפיא את הצעות החוק להגבלת מימון ארגוני זכויות אדם

source: 
הארץ Online
author: 
יהונתן ליס

"נתניהו יצטרך להחליט מתי מתאים לו להעלות מחדש את ההצעות", אמרו גורמים המעורים בעניין, "זה תלוי בלחצים שיופעלו עליו"

  •  
 ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לדחות למועד בלתי ידוע את העררים שהוגשו על ההצבעה בשבוע שעבר, בה אושרה תמיכת הקואליציה בחוקים להגבלת מימון ארגוני זכויות אדם. משמעות הדבר היא שהכנסת לא תוכל לקדם את החוקים ולא ניתן יהיה להצביע עליהם.

"החוקים לא יעלו בקרוב", אמרו גורמים המעורים בעניין, והוסיפו כי "יש עשרות עררים שממתינים לדיון בממשלה, שנועדו לתקוע קידום של חוקים וזה אחד מהם. נכון לעכשיו אין כוונה לקיים דיון על כך בישיבות הממשלה. נתניהו יצטרך להחליט מתי ואיך - אם בכלל - מתאים לו להעלות מחדש את הצעות החוק. זה תלוי גם בלחצים שיופעלו עליו".

לא מדובר בעיכוב הראשון: ח"כ אופיר אקוניס, שיזם אחת משתי הצעות החוק בעניין, התבקש בשבוע שעבר על ידי נתניהו "למשוך" את נוסח החוק שהציג לממשלה ולגבש נוסח חלופי. אקוניס העריך אתמול כי מלאכת ניסוח החוק תארך "קצת זמן", לפני שיוצג מחדש.

הרקע לשינויו של החוק הוא דרישתו של ראש הממשלה לנסח סעיף שיבדיל בין "עמותות פוליטיות", שיוכלו לגייס תקציבים מוגבלים בלבד ממדינות זרות, לבין עמותות הנשענות על תקציבי מדינות זרות לצרכים "חברתיים" או לנושאי "זכויות אדם", שאין מאחוריהם תכלית פוליטית מובהקת. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התריע בפני נתניהו על הקושי המשפטי הנובע מהצעות החוק ודרש להכניס בהן שינויים.

גורמים פוליטיים, המעורים בניסיונות לקדם את החוקים, אמרו אתמול: "אנחנו מרגישים שנתניהו פועל כדי לתקוע את החוקים האלה. יכול להיות שהוא נבהל מהביקורת ששמע מנציגי ממשלות זרות בישראל ומהיועץ המשפטי לממשלה".

בשבוע שעבר החליטה ועדת השרים לחקיקה לתמוך בשתי הצעות החוק שהוגשו בעניין: הצעתו של ח"כ אקוניס שקבעה כי עמותות פוליטיות לא יוכלו לגייס ממדינות זרות תרומות שגובהן עולה על 20 אלף שקלים, והצעה מקבילה של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) שמס של 45% על תרומות ממדינות זרות לארגונים שאינם נתמכים על ידי הממשלה.

שתי ההצעות אוחדו, ונקבע שקידומן ייעשה בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרדי האוצר, החוץ והמשפטים. לאחר אישור ההצעות, פנו השרים בני בגין ודן מרידור מהליכוד וכן שלום שמחון ואורית נוקד (עצמאות) למזכירות הממשלה ודרשו לקיים הצבעה מחודשת על החוקים.

נתניהו הבהיר בשבוע שעבר כי הוא תומך עקרונית בהצעות החוק, בכפוף לכמה שינויים, בהם ההפרדה בין ארגונים שפעילותם נוגעת לזכויות אדם לבין אלה המזוהים פוליטית, וכן רצונו להעלות את גובה התרומות שיותר לארגונים השונים לאיסוף.

אקוניס אמר אתמול ל"הארץ": "זה לא חוק אנטי-דמוקרטי. לא סותם פיות ולא פוגע בחופש ההתאגדות. מטרתו היא למנוע ממדינות זרות להתערב בשיח הפוליטי בישראל ויש על כך הסכמה רחבה מאוד בממשלה".

חבר הכנסת אריה אלדד (האיחוד הלאומי) הגיב על החלטת נתניהו ואמר כי "ברגע שצפיפות המאמרים נגד רה"מ עולה על 10 מאמרי שטנה למטר רבוע של עיתון או שהמילה פאשיזם מוזכרת יותר מחמש פעמים בדקה, הוא נבהל עד עמקי נשמתו ומחליט לסגת מתמיכה בחוקים חשובים שיכולים להציל את ישראל מאויביה מבית. ראש ממשלת ישראל לא יכול לצפות לשום הישגים בזירה הבינלאומית אם הוא מניח לממשלות זרות לממן חתרנות נגדו בתוך מדינת ישראל".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי ״הנזק לדמוקרטיה כבר היה. גם אם היוזמה לא תעבור היא גרמה לשיח ציבורי ואוירה ציבורית מסיתה ומתלהמת נגד ארגוני החברה האזרחית, שמבקרים את מדיניות הממשלה. רה"מ הסיר את ההצעה בלחץ הקהילה הבינלאומית, אך גם דימוייה של ישראל כדמוקרטיה ספג פגיעה קשה׳

ח"כ נחמן שי (קדימה) אמר כי "התקפלותו ההדרגתית של רה"מ ממסכת החוקים המסוכנת מלמדת על ניצחון בקרב אך המלחמה עוד לפנינו. עד אשר יחזור בו רה"מ מן ההיתר שהעניק לפרץ האנטי דמוקרטי, צריך כל מי שחרד לצביונה הדמוקרטי של ישראל להתייצב למאבק הזה בכל מקום ובכל דרך שהיא".

בקואליציית הארגונים החברתיים "שותפות שראקה" בירכו על החלטת נתניהו. בארגונים, בהם "שתיל", "קשב" ו"סיכוי", מהנפגעים הפוטנציאליים מהחקיקה בנושא, אמרו כי "אנו שמחים לראות כי בעקבות הלחץ הציבורי מצד החברה האזרחית, נתניהו התעשת והבין כי ללא ארגונים שפועלים לשוויון, שלום וזכויות אדם, אפשר היה להכריז על חיסולה של הדמוקרטיה בישראל. טוב יעשה נתניהו אם באותה הזדמנות יסיר מהפרק את כל הצעות החוק שמיועדות להעמיק אפליה וגזענות נגד ערבים, כי הגיע הזמן שממשלת ישראל תכיר בעובדה כי יש בישראל 20% אזרחים ערבים, שמגיע להם שוויון, בראש ובראשונה- הזכות למחות נגד עוולות הנעשות כלפיהם".