עמותות הימין מגייסות יותר כסף בפחות שקיפות

ואף על פי כן, בעמותות הימין לא סובלים ממחסור בתקציב. להפך, עיון בדו"חות הכספיים של עמותות הימין מראה שזרם הכספים מתורמים פרטיים, לרוב יהודים אמידים מחו"ל, יציב וחזק, והסכומים גבוהים הרבה יותר מאלו שמצליחות עמותות השמאל לגייס מהקרנות הממשלתיות. לעומת זאת, השקיפות של עמותות הימין לרוב נמוכה מזו של יריביהן משמאל.

בשנת 2008 למשל, גייסה עמותת אלע"ד, כנראה העשירה בעמותות הימין, תרומות בסכום של 47 מיליוני שקלים - סכום שעמותות השמאל יכולות רק לחלום עליו. התקציב הכולל של העמותה באותה שנה עמד על 57 מיליוני שקלים. לשם השוואה, התקציב הכולל של שבע עמותות השמאל הגדולות (שלום עכשיו, האגודה לזכויות האזרח, עיר עמים, בצלם, שוברים שתיקה, יש דין ורופאים לזכויות אדם) גם יחד עומד על כ-37 מיליוני שקלים. רוב הכסף הזה לעמותות השמאל מגיע ממקורות ממשלתיים זרים.

עושרה של אלע"ד נובע גם מהכנסותיה מהגן הלאומי עיר דוד ומתקציבים ממשלתיים. אבל גם ארגוני ימין אחרים אינם מתקשים בגיוס כספים. כך למשל, אגודת ידידי העיר אריאל גייסה יותר ממיליון דולר בשנת 2009. אגודת הידידים של עמותת עטרת כהנים, שפועלת לייהוד הרובע המוסלמי בירושלים ובמקומות אחרים במזרח העיר, גייסה באותה השנה 1.6 מיליון שקלים. "ידידי זו ארצנו" גייסה כמעט מיליון דולר בשנת 2008.

ארגוני הימין אמנם אינם נהנים מכספים ממשלתיים מחוץ לארץ, אבל רבים מהם נהנים מפטור ממס בארה"ב. משמעות הפטור היא מימון עקיף של פעילויות עמותות הימין על ידי הממשל האמריקאי. לפעמים מציגות העמותות לממשל האמריקאי תמונה לא שלמה של הפעילות שלהן ומדגישות את העיסוק בחינוך או בקליטת עלייה על פני העיסוק בהתיישבות. זאת כדי שיקל עליהן לקבל את הפטור.

תזרים המזומנים של עמותות הימין הוא לרוב סבוך והרבה פחות שקוף משל עמותות השמאל. כך למשל, לכל עמותת ימין גדולה שעוסקת בהתיישבות וברכישת נכסים יש חברות קשורות ועמותות בנות. ההסבר לכך הוא הצורך להסתיר את זהות המוכרים הפלסטינים פן יבולע להם. אבל זה גם מקשה מאוד על איתור מקורות הכספים. כך למשל, חלק ניכר מנכסי המתנחלים במזרח ירושלים מוחזק על ידי חברות זרות הרשומות במקלטי מס שונים ומשונים: מדינת דלוור בארה"ב, איי קוקוס, איי מרשל ואפילו ליבריה באפריקה.

הבדל חשוב נוסף בהתנהלות ארגוני הימין לעומת ארגוני השמאל הוא השימוש שנעשה בכסף. עמותות הימין משתמשות בכספי התרומות כדי לרכוש בתים וקרקעות ולפעול להקמת התנחלויות. כך, למשל, כספיו של איל ההון היהודי ארווין מוסקוביץ שינו את פריסת ההתנחלויות במזרח ירושלים. בשמאל טוענים שהכסף הימני משנה, הלכה למעשה, את המציאות הפוליטית והגיאופוליטית בארץ, בעוד הכסף השמאלי משקף את התהליך הזה לציבור ולמערכת המשפט.

פעיל המקורב לאלע"ד אומר בתגובה: "אנחנו מתעסקים בעשייה ציונית וחינוכית בעוד עמותות השמאל פועלות לסיכול הפעילות שלנו".