מחסום ג'בע, הממוקם על הכביש המוביל מקלנדיה ורמאללה, מתמזג עם כביש 60 שהוא עורק התנועה המרכזי העובר לאורכה של הגדה.
בשונה מעשרות המחסומים הפזורים ברחבי הגדה, מחסום זה מתייחד בכך שמעולם לא הודבק לו נופך אידיאולוגי. בניגוד למחסומי הדרכים האחרים, העוצרים רכבים שמגמת פניהם יישובים מאוכלסים ביהודים, הנוהל הצבאי במקום זה הפוך: פני המחסום מופנים כלפי הנוסעים מכיוון ההתנחלויות לעומקה של פלסטין, תוך התעלמות מהבאים מכיוון קלנדיה/רמאללה. מטרת הבדיקות היא לזהות ולאבחן את לאומיות הנוסעים, בניסיון לאתר יהודים ולמנוע את המשך נסיעתם לשם שמירה על ביטחונם – לאחר שכמה מתנחלים שהגיעו לפאתי מחנה הפליטים קלנדיה נרגמו באבנים.
כדי לתת תוקף לאיסור, הוצא ב-2006 צו אלוף חתום בידי יאיר נוה, אלוף פיקוד המרכז באותה עת.
ההליך כונה בעבר בשם "נוהל סלקציה", וכפי שהסביר המפקד במקום: "נוהל סלקציה זה לעצור מכונית, לראות אם יהודי או ערבי, אם יהודי - לבדוק אם הוא מבולבל ולהזהיר אותו שלא ייסע לרמאללה". על הערתי שלביטוי יש קונוטציה היסטורית קשה, ענה לקונית: "יש לצבא מספיק עניינים. אי אפשר להתעסק עם כל מילה...".

לימים שונה השם, אך הנוהל בעינו והמחסום במקומו, מאויש בששה חיילים, כל שעות היממה, כל ימות השנה, מגן על מתנחלים הטועים בדרכם או המובלים לדרך זו ע"י הGPS (בהיותה הקצרה ביותר להגיע לכביש 443 לכוון ת"א). אלא שבמקום בו נאלצת קבוצת חיילים להעביר משמרות ארוכות משמימות, מטבע הדברים ננקטות יוזמות נוספות, ומעת לעת החיילים פולשים לכפר ג'בע הסמוך ומבצעים את הקרוי בעגה הצבאית:"פעולת הטרדה", כמתועד על ידי להלן:
"בצד המחסום ישב האיש כשגבו נשען אל החומה, עיניו מכוסות ברצועת פלנלית וידיו המשוכות אל מאחורי גבו מהודקות זו אל זו באזיקוני פלסטיק.
קרבן מזדמן שהוצא מביתו בצהרי היום בידי החיילים המאיישים את המחסום.
ניכר היה מדרך עמידתו שהאיש מתייסר בכאבים. הוא עמד כשגבו מקושת מנסה להפיג את הלחץ. ההידוק המוגזם של הפלסטיק חתך בבשר וגרם לנפיחות שהקשתה על שחרורו. למעלה מעשר דקות ניסו החיילים להחדיר סכין בין האזיקונים לבשרו ולא נמצא סדק ביניהם, כמו היו לבשר אחד.
החיילים רצו את האיש שקט ושקט הוא היה. רק רקע ברגליו מעצמת כאב בכל ניסיון של החדרת הסכין.
כשסוף סוף שוחרר ושולח מהמקום, היתרו בו לבל ידבר עמנו".

בשבועות האחרונים רמת השירות שמעניק המחסום למתנחלים עלתה מדרגה ובאה לידי ביטוי לא רק בשמירה על ביטחונם אלא אף בהקלה על התנועה בכביש 60 העמוס לעייפה בבקרים, ובמחסום חיזמה המהווה שער יציאה מהגדה.

נוכח ריבוי תלונות המתנחלים על קשיי התנועה בבקרים, טיכסו השלטונות עצה והחליטו שיש לעכב ככל האפשר את הפלסטינים מלהשתלב בתנועה הזורמת בבקרים לירושלים. וכך, בכל אחד מימי החול, חוסמת המשטרה (הכחולה) במחסום ג'בע את נתיב הנסיעה לבאים מכיוון רמאללה, עורכת בדיקות קפדניות בתקינות הרכבים וברישיונות הנהגים. כפועל יוצא, זרימת הרכבים הפלסטינים לעבר כביש 60 הינה בטפטוף, ונפח תנועת הרכבים (הפלסטינים) על כביש 60 והעומס על מחסום חיזמה פוחתים משמעותית.

נשכרים מכך המתנחלים שקלה ומהירה יותר דרכם, וגם קופת המדינה שתופחת בשל הדו"חות הנרשמים בסיטונות אינה יוצאת מקופחת.  המפסידים הגדולים הם שוב הפלסטינים הממהרים לעבודה וללימודים, אבל אותם מי סופר?