זכויות עצורים פלסטינים קטינים בגדה

ביום 27.9.11 תוקן הצו בדבר הוראות ביטחון בגדה, וגיל הקטינות הועלה מ-16 ל-18. מלבד זאת במסגרת התיקון נוספה חובה להודיע להורה של הקטין על מעצרו ועל חקירתו,
וכן החובה להודיע לקטין על זכותו להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו. התיקון בא לאחר שבשנים 2010-2011 פנו האגודה לזכויות האזרח `יש דין` ו- DCI
( Defence fo Children International מספר פעמים לפרקליט הצבאי הראשי בדרישה להחיל את כללי המשפט הבינלאומי על הטיפול בקטינים פלסטיניים בבתי המשפט הצבאיים ולהפסיק את האפליה בין בני נוער פלסטיניים לבני נוער ישראליים החיים בשטחים.
הפניות באו על רקע הפרה קשה ומתמשכת של זכויותיהם של קטינים פלסטיניים בשטחים – הן על הנייר, הן בפועל. השינוי המשמעותי היחיד בתיקון הוא העלאת גיל הקטינות
מ-16 ל-18. זהו תיקון חשוב, אך כל יתר ההפרות של זכויות הקטינים הפלסטיניים בבתי משפט צבאיים והאפליה ביניהם לבין קטינים ישראלים החיים בשטחים - נותרו על כנם. לא נראה שהתיקון יוביל לשיפור מעשי ביחס הצבא למאות הקטינים הפלסטיניים שנעצרים מדי שנה.

זכויותיהם של קטינים ישראלים החיים בשטחים מול זכויותיהם של קטינים פלסטיניים
 החוק הישראלי שחל על קטינים ישראלים החשודים בביצוע עבירות בשטחים
חקיקת הביטחון שחלה על קטינים פלסטינים החשודים בביצוע עבירות***
 לא ניתן להטיל עונש מאסר בפועל לפני גיל 14
 ניתן להטיל עונש מאסר בפועל החל מגיל 12
 אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה (אלא בהסכמת היועץ
המשפטי לממשלה)
 ניתן להעמיד קטין לדין בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה (ובהסכמת התובע הצבאי
הראשי אף בחלוף זמן רב מזה)
 זכותו של קטין שהורה יהיה נוכח בחקירתו
 לקטין אין זכות לנוכחות הורה בחקירתו
 חקירות העוסקות בפשעים חמורים מתועדות על-פי החוק, מלבד מקרים בהם מדובר
בעבירות בטחון
 החקירות אינן מתועדות
 ישנן הוראות חוק ברורות המגבילות החזקת קטינים במעצר
 החקיקה הצבאית לא כוללת הוראות דומות
 הפרה של זכויות קטינים בבתי משפט צבאיים בפועל
לפי נתוני DCI, מדי שנה בשטחים נעצרים ומובאים למשפט כ-700 קטינים פלסטינים החל
מגיל 12, רובם מואשמים ביידוי אבנים.

לפי נתונים שהעביר השב`ס לבצלם, באוגוסט 2011 שהו במתקני כליאה ישראליים 176 קטינים פלסטיניים, 31 מתוכם בני פחות מ-16.

דו`ח של DCI המתבסס על עדויות של 40 קטינים שניתנו בשבועה, העלה כי בין יולי לדצמבר 2010, 100% מהקטינים שנעצרו
נכפתו, 90% מהם היו מכוסי עיניים. 70% מהקטינים העידו כי קיבלו מכות ובעיטות,
55% התלוננו על איומים, ו-50% התלוננו על הודאה כפויה כתוצאה משימוש החוקרים
באמצעים לחץ והפחדה שונים במהלך חקירה.

דו`ח בצלם, ילד אסור, ילד מותר   מצביע על פגיעה קשה בזכויותיהם של קטינים לכל אורך ההליך הפלילי, על כך שהחוק הצבאי כמעט שאינו מגן על זכויותיהם וכי גם ההגנות המעטות שהחוק מקנה להם אינן מיושמות. על פי נתונים רשמיים , 93% מכלל הקטינים שהורשעו ביידוי אבנים בין השנים 2005-2010 נדונו למאסר בפועל, כולל 19 ילדים מתחת לגיל 14, שלו היו ישראלים אסור היה להחזיקם כלל במעצר. במשך תקופה זו, זוכה רק קטין אחד בלבד (0.11%) מתוך 835 שהואשמו ביידוי אבנים. שיעור הרשעות גבוה הרבה יותר מהנתון המקביל במערכת המשפט הישראלית, על אף שגם בה שיעור ההרשעות הוא גבוה מאוד. מתוך 642 תיקים שלגביהם הועבר לבצלם מידע אודות אופן סיום התיק, 97% (624) הסתיימו במסגרת עסקת טיעון ורק בחמישה תיקים (0.77%) התנהל משפט הוכחות מלא. השיעור המקביל בישראל לעסקאות טיעון הוא כחצי.