החוק וגזל הקרקעות

במסגרת מהפכה חוקתית זו יעוגן בחוק עיקרון פשוט: לישראלים עומדת הזכות לגזול קרקעות פלסטיניות פרטיות. בכך תיגרע רטרואקטיבית אחת מאבני היסוד של זכויות האדם, שעד כה ישראל הכירה בחובתה לכבדן גם ביחס לתושבי הגדה הפלסטינים. אם זה יקרה, מערכת האפרטהייד דה-פקטו שמנהלת ישראל בגדה, תחת האיצטלה של "זמניות הכיבוש", תומר באפרטהייד רשמי.

יש הסבורים, כי אפרטהייד רשמי עדיף על המציאות הקיימת מאז 1967 בגדה, שמאפשרת לישראל להתנהל כמדינת מאפיה, בתנאי שהכל נעשה בשקט ומתחת לשולחן. עד כה הצליחה ישראל להימנע מתשלום מחיר פוליטי משמעותי, פנימי או בינלאומי. סיבה אחת היתה שממדי גזל הקרקעות לא היו ידועים. הסיבה האחרת היתה, שגם כאשר ממדיו נחשפו, ישראל הרשמית טענה תמיד שמדובר בכשלי אכיפה נקודתיים, שהיא מחויבת לתקן בעתיד. פרשנות: כשיסתיים המו"מ עם המתנחלים על תנאי פינויים, אבל נא לא לשאול מתי בדיוק זה יקרה. ואולם, משעה שגזל הקרקעות הפרטיות ימוסד באמצעות החקיקה המוצעת, מרחב התמרון של ישראל ביחסיה עם "שותפותיה האסטרטגיות במערב", ובראשן ארה"ב, עשוי להצטמצם משמעותית.

ייתכן שמבחינה משפטית מדובר ביוזמת חוק אינפנטילית, אבל מבחינה פוליטית יש מאחוריה היגיון מוצק. יוזמי החוק מניחים שגם אם ייכשלו, הם ייזכרו לקראת הפריימריס בליכוד כ"מגיני זכויות היתר של המתנחלים". אחרי הכל, תואר זה מעולם לא מנע בעבר את קידומו הפוליטי של ליכודניק כלשהו. האפשרות השנייה, העדיפה מבחינת יוזמי החוק, היא שההצעה תאושר. במקרה כזה סביר שבג"ץ ייאלץ לפסול אותו, על בסיס אי חוקתיותו הבוטה.

אם כך אכן יקרה, יהיה זה צעד נוסף לקידום המהלך הגדול שהימין המתנחל שוקד עליו בשנים האחרונות, שנועד לפגוע בבסיס הלגיטימיות של בג"ץ ולהציגו כסניף של מרצ. יוזמי הצעת החוק מניחים אפוא, בצדק מבחינתם, שהם יכולים רק להרוויח מצעד זה.

ראוי לשים לב ליוזמה נוספת שאותה קבוצת ח"כים מקדמת נמרצות. הכוונה היא ל"חוק גרוניס", שנועד להביא למינויו של השופט אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון, במקום השופטת מרים נאור. גרוניס נתפש כשופט שלא ימהר להתעמת עם הממשלה והכנסת בסוגיות החיוניות בעיניהם של מקדמי המהפכה החוקתית מימין. אין כאן יומרה לקבוע אם גרוניס ראוי לעמוד בראשות בית המשפט העליון, אבל שאלה נוקבת אחת חייבת להישאל: כיצד זה שהוא לא ניטרל עד כה את מטען הצד הפרלמנטרי שהולך ומורכב לנגד עינינו על ידי קבוצת ח"כים השואפת לנטרל את מוסד הבג"ץ?

היה ראוי שגרוניס יכריז בקול ברור, שאם "חוק גרוניס" יעבור, הוא יתפטר לאלתר מבית המשפט העליון. בכך ישמוט את השטיח מתחת לרגליהם של אותם חברי כנסת המחוקקים חוק שיאפשר את בחירתו לנשיא, כדי לרסק את אושיות המוסד שבראשו הוא עתיד לעמוד. בפני השופט גרוניס עומדת עתה ברירה פשוטה: להיזכר כמי שהגן על מעמדו של בג"ץ נגד חורשי רעתה של הדמוקרטיה הישראלית, המצויה במשבר מתמשך - או להיכנס להיסטוריה כמשתף פעולה עם הימין הלאומני-הגזעני, בעבור נשיאות שתופקד בידיו לשנתיים ו-11 חודשים.