חייל בחברון: רק ליוויתי ילדים קשורים למשטרה | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

חייל בחברון: רק ליוויתי ילדים קשורים למשטרה

חייל בחברון: רק ליוויתי ילדים קשורים למשטרה

source: 
הארץ Online
author: 
אנשיל פפר

ארגון "שוברים שתיקה" יפרסם ביום ראשון עדויות של 59 חיילים על המציאות הקשה של השירות בחברון: "כל היום מפרידים בין ילדי מתנחלים ופלסטינים"

  •  
"השירות בחברון זה כמו ב'זר' של קאמי", אומר שגיא טל, "לא קורה שום דבר, אבל זה כלום מעיק, זה הסיפור האמיתי. זה הכלום הכי נורא". טל, צעיר בן 22 שהשתחרר לפני פחות משנה משירות בחטיבת הנח"ל, הוא אחד מ-59 לוחמים בחטיבות חי"ר, רובם השתחררו בשנתיים האחרונות וחלקם עוד משרת, שחוויות השירות שלהם בחברון יופיעו בקובץ חדש שיפרסם "שוברים שתיקה" ביום ראשון.

אין בחוברת סיפורים מחרידים על פשעי מלחמה או עבירות פליליות, רק תיאור של שגרה שוחקת של צעירים ישראלים הנקלעים לזירה הצפופה בין מתנחלים ופלסטינים. כל מוסרי העדות שירתו בחברון בשלוש השנים האחרונות, תקופה שבה לא היו בעיר אירועים ביטחוניים חריגים, לא מעט בזכות גדוד סדיר שלם שמוצב בקביעות בעיר הפלסטינית היחידה שבה חיים גם מתנחלים וגם צה"ל במוצבי קבע.

טל, ששימש קשר מ"פ בחברון, אומר שבכל ששת החודשים ששהה בעיר, לא היה ירי ונזרק בקבוק תבערה אחד. "גם החבר'ה שהכי נגד המעשים בשטחים - ביומיום של חברון ישמחו לשבור שגרה", ציין, "אני לא חושב שעשינו שום דבר באופן מופרז. היה בסדר, להפך, לא עשינו יותר מדי בידוקים מוגזמים על אנשים שברור שאין עליהם כלום. המפקדים שלנו היו מופת להתנהגות של מפקדים בשטחים, אבל לא היה להם יכולת להפוך את המציאות בחברון למציאות טובה יותר, מציאות שהיא בבסיסה לא דבר הומני, שכל היום אתה רואה סביבך אנשים שהם בגדר חשודים".

59 העדויות חוזרות על עצמם בתיאורי המציאות השוחקת, בו נדרשים חיילים יומיום להפריד בין מריבות של ילדי מתנחלים ופלסטינים, להתמודד מול זריקות אבנים של שני הצדדים, לנסות לשמור על צלם אנוש מול העוינות של שתי האוכלוסיות המקומיות.

בתחילת השהות בחברון מתלהבים מפעילות יזומה. במעצר הראשון אתה בטוח שזה גדול וזה פשוט חארטה", אומר אחד הלוחמים, "אחרי כל ה'נוהל קרב', אתה עם ווסט וקסדה וכל הדבר הדבילי הזה של להפריד נשים וילדים, מתייחסים לזה כל כך ברצינות ומה שאתה מקבל זה חבורה של ילדים בסוף, שאתה קושר להם את העיניים ואת הידיים ומסיע אותם למשטרה... וזה פשוט נמשך חודשים אחרי חודשים".

חלק גדול מהמבצעים היזומים מכונים "מיפויים" או "מעצרי דמה", שבהם החיילים נכנסים בלילה לבתי משפחות פלסטיניות, אבל בפועל לא מבצעים מעצרים אלא מסתפקים במעבר בין חדרי הבית, רישום הנוכחים וצילום המקום. אבל התסכול מהפעילות המבצעית מול הצד הפלסטיני מתגמד ביחס לתסכול שנוצר מהמגע עם המתנחלים היהודים. כפי שהגדיר זאת אחד הלוחמים, "הרגשתי בשלב מסוים שאני הרבה יותר מגן על הערבים מפני היישוב היהודי שם מאשר שאני מגן על היישוב היהודי מפני הערבים".

מפקד ששירת בחברון אומר שלמרות דעותיו השמאלניות מבית, "אני בא בתור צבא ואני בא להגן על המתנחלים.מיד התחילו בעיות בנושא הזה, כי הם מרגישים בעלי הבית... יש איזשהו יחס של המתנחלים... מצד אחד מתייחסים אליך יפה... מצד שני, ברגע שזה בא נגדם, זאת אומרת שאנחנו מונעים מהם משהו או שהם רואים נגיד, איזה ילד ערבי זרק אבן, ואנחנו לא מצליחים לתפוס אותו או שאנחנו לא מספיק עושים מבחינתם, זהו. זה מתחיל בקללות, זה נמשך בצעקות ואני כבר ראיתי אלימות".

דובר צה"ל מסר שההחלטה של שוברים שתיקה "שלא לאפשר לצה"ל להגיב על הטענות האמורות בו טרם הפרסום משקפות היטב את מטרותיו האמיתיות של הארגון. לארגון נמסר אין-ספור פעמים כי פתוחה בפניהם האפשרות להעביר את העדויות וחומרי החקירה שבידם לאנשי אכיפת החוק. זאת, על מנת לאפשר חקירה מקצועית ועניינית. מצער מאוד שאלה הם דפוסי העבודה של ארגון הקורא לצדק".

חיילי צה"ל בחברון. דובר צה"ל מחה על כך שלא מתאפשר לצבא להגיב על הטענות לפני הפרסום. צילום: תצלום: רויטרס
  
 
 


דווח על תוכן פוגעני:

אני מוצא את התוכן המתואר כאן כתוכן פוגעני


הקלד את התוכן