שבע שנים, שבוע אחר שבוע אני בחברון, במשמרת של מחסום ווטש, גרפיטי הוא חלק ממה שרואות עיני.

גרפיטי הוא אלבום אמנות המנציח את אמנות הרחוב ואת יכולת ההתבטאות העממית במיטבה.

גרפיטי מתאפיין בהעברת מסרים באמצעות ציור על מבנים, חפצים, חומות, קירות שנמצאים ברשות ציבורית. הגרפיטי נעשה בדרך כלל ע”י קבוצות או פריטים בעלי עניין או אידיאולוגיה אשר יוצאים עם הכרזה כלשהי.

אנשים אומרים לעצמם :

סימנתי את הקיר ההוא. כל יום אני עובר כאן לידו. תמיד הוא היה נראה לי ריק כל כך, אפור כל כך, סתמי. הרבה זמן רציתי להגיע אליו ולגאול את המסכן, לתת בו ריסוס מהיר, מדויק והחלטי כמו שאני יודע לעשות. אני רוצה לתת לקיר האפור הזה חיים ומשמעות. ריסוס של אמן אמיתי זה לא רק טכניקה. זה לא סתם לבוא לרסס ולהמשיך הלאה. אני הרי אמן אמיתי ולא פרחח. ריסוס ברמה זה נשמה, זו התאמה מושלמת בין שלושתנו : אני, הקיר והריסוס.

בתחושה הזאת ובתחושת שליחות הממומנת בידי הנוצרים הפונדמלסטיים בארה"ב, באו לחברון מארצות הברית קבוצת האנשים שקוראת לעצמה artists 4 israel.

הם שידרגו ,שיכללו, הפכו לאמנות את ההתעלמות וההתעללות בפלסטינים ומהפלסטינים שבאזור H2.

(את פרטי הסכם וואי פלנטישן שחילקה את חברון לשני אזורי שליטה H1 וH2 אפשר לקרוא באתר : http://www.knesset.gov.il/process/asp/event_frame.asp?id=45)

הגרפיטי שבחברון הם הוכחה נוספת יומיומית ונוראית של דריסת זכויות אדם בעיר האבות .

הפלסטינים הם נוכחים נפקדים שדמם מותר .

וכל מילה נוספת …… מיותרת.

נ.ב. אתם תמיד מוזמנים לבוא ולראות בעצמכם… לראות את הכל … לא רק דרך המשקפים של הועד היהודי בחברון . ארגון שוברים שתיקה מקיים סיורים חפשו באתר שלהם

http://www.shovrimshtika.org/tours/2