הצעת חוק: ארגון הפונה לבג"ץ יחויב להציג תורמיו | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

הצעת חוק: ארגון הפונה לבג"ץ יחויב להציג תורמיו

הצעת חוק: ארגון הפונה לבג"ץ יחויב להציג תורמיו

שלישי, 23 אוגוסט, 2011
source: 
ynet
מְחַבֵּר/ת: 
רוני סופר

  אחרי נפילת ההצעה להקמת ועדת חקירה למימון גופי השמאל, ח"כים מהימין מחיים אותה מחדש דרך הצעת חוק שתגביל עתירות לבג"ץ. רק תאגיד שפועל בישראל יוכל לפנות לעליון

רגע לפני פגרת הכנסת, מעלה הימין הצעת חוק חדשה שמטרתה לפגוע בארגוני השמאל בישראל. ההצעה, שתונח היום (ב') על שולחן הכנסת, נועדה להגביל את יכולת ארגונים הפועלים נגד מדיניות ממשלת ישראל לעתור לבג"ץ. לטענת המחוקקים דני דנון ויריב לוין מהליכוד, מטרתה למנוע את השפעתם הניכרת של פסיקות בית המשפט בשם ארגונים שאין להם עניין ישיר באירועים המדוברים, על מדיניות הממשלה והכנסת.  

 בתיקון להצעת חוק יסוד השפיטה, מבקשים דנון ולוין לקבוע בין היתר שבעתירות לבית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, תהא זכות עמידה לעותר ציבורי רק אם הנפגע שאינו ישיר הוא תאגיד הרשום בישראל ועיקר פעילותו בישראל. עוד קובעת הצעת החוק, הצפויה לקומם עליה את ארגוני השמאל וארגוני זכויות האדם הפועלים בארץ, שהעתירה אינה מוגשת במקביל לעתירה של נפגע ישיר שכבר פנה לבג"ץ, שהעתירה הינה על פגיעה חוקתית מהותית בסדרי השלטון, על פגם מהותי בפעולת המינהל הציבורי כנגד הציבור או על עניין בעל אופי ציבורי מובהק. 

אולם ארגוני השמאל ומדינות בקהילה הבינלאומית המעורבות בפעילות הומניטארית בישראל צפויים לזעום בעיקר על סעיף ספציפי בחוק החדש. סעיף זה קובע שארגון או גוף העותר לבג"ץ, הנתמך על ידי מדינה זרה, יביא בפני בית המשפט עם הגשת העתירה את רשימת התרומות שקיבל בשלוש השנים האחרונות. בין היתר, יצטרך הארגון לפרט לצד עתירתו את זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרתה וייעודה.

 

"גופים עוינים במסווה של עתירה ציבורית"

ההצעה הינה חלופה להצעה לסדר היום של דנון עצמו ושל חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, להקים ועדות חקירה פרלמנטריות למימון גופי השמאל ורכישת קרקעות בישראל על ידי ישויות זרות. אותה הצעה נפלה מסדר היום של הכנסת, לאחר שקוממה את השמאל ואת הקהילה הבינלאומית. דנון ולוין מנסים להחיות אותה באמצעות הצעת החוק החדשה, המתפרסמת כאן לראשונה.  

בדברי ההסבר להצעת החוק טוענים שני המחוקקים מהימין כי "בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בהגשת עתירות ציבוריות לבג"ץ נגד החלטות שלטוניות או מנהליות. עוד בשנות ה-80 החלה להיקבע בבג"ץ הלכה לפי יש להרחיב את זכות העמידה בבג"ץ גם לעותרים ציבוריים שאינן הנפגעים הישירים מהתנהלות המדינה. עתירות אלו, שאף הביאו לעתים לשינוי משמעותי בהחלטה או בפעולה שלטונית עד כדי ביטולן, הן בעלות משקל רב, ומשפיעות בצורה ניכרת על פעולות הרשות המבצעת והמחוקקת".  

לוין ודנון טוענים עוד בדברי ההסבר ש"כאשר מידע זה יעמוד לרשות שופטי בג"ץ, הם יוכלו לוודא כי לא יוכנסו לשערי בית המשפט העליון מניעים זרים של גופים אינטרסנטיים או עוינים, במסווה של עתירה בשם הציבור. כך למשל, במערכת הדה-לגיטימציה המתנהלת מזה מספר שנים כנגד הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מנסים גופים עוינים להשפיע על פעולותיהן של הרשויות בישראל במסווה של עתירות ציבוריות מטעם הציבור. הפרמטרים שנקבעו בהצעה יאפשרו לבית המשפט לוודא כי אין מניעים וגופים זרים העומדים מאחורי העותר הציבורי".