קוצים לפני גויים | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

קוצים לפני גויים

קוצים לפני גויים

רביעי, 9 מרץ, 2011
source: 
מגזין הכיבוש
מְחַבֵּר/ת: 
יוסי גורביץ

ביום חמישי האחרון, עצרו חמושי צה"ל שלושה פלסטינים בעמק הירדן, בחשד שקטפו את הצמח המוגן עכובית הגלגל. הם אזקו את אחד הפלסטינים, והחזיקו את שני האחרים עצורים במשך כשלוש שעות בשמש. אחד מהם, בן למעלה מ-60, חש ברע, וקיבל טיפול רפואי לאחר התערבות נשות מחסום ווטש. דובר צה"ל, בהגיבו על הידיעה, לא חלק על העובדות.

עכובית הגלגל (Gundelia tournefortii) הוא קוץ, שהשימוש בו נפוץ במטבח הערבי. שלושת הפלסטינים שנעצרו עסקו בסופו של דבר בנסיון להביא אוכל לביתם. העונש על כך היה מעצר, והוא כנראה יגרור גם קנס (דובר צה"ל הבהיר שהטיפול בנושא הועבר לטיפול רשות הטבע והגנים. מותר לתהות אם היה בין החמושים שעצרו את הפלסטינים בוטניקאי חובב, שזיהה שמדובר מוגן, או שמדובר ביחידה שעברה קורס רגישות מיוחד לצמחים.

אבל זה לא באמת מצחיק. האירוע הזה, שהמילה המתאימה לתאר אותו היא "גרוטסקי", מבהיר כאור השמש את מהותו של הכיבוש. לפלסטינים אסור לקטוף קוצים שהם משתמשים בהם דורות, כי כובש זר אסר זאת – מבלי, כמובן, להתייעץ איתם. הכובש נשען על חוקי השלטון הצבאי, ועושה זאת כבר 44 שנים; הכיבוש של יפן וגרמניה, שתי מעצמות מהגרועות בהיסטוריה, הסתיים תוך שבע שנים. שם המשטר הצבאי אכן היה זמני. בגדה המערבית הוא המצב הקבוע.

הכובש נמנע מלספח את השטח, כי סיפוח היה מאלץ אותו לבחור בין מתן זכות הצבעה לתושבים, יצירת מדינת אפרטהייד רשמית, או סילוקם בדרך כלשהי – גירוש או השמדה. הכובש היה מעדיף, בסתר ליבו – ולעיתים, לא כל כך בסתר – את האופציה השלישית, אבל 1948 לא תחזור על עצמה. היא היתה רגע ייחודי. במקום סיפוח רשמי, מסתפק הכובש בסיפוח שקט. הוא קובע לנכבש מה מותר לו לאכול – והוא מכפיף אותו לרשות הטבע והגנים הישראלית, גוף בלתי צבאי במובהק שכלל לא ברור באיזו סמכות הוא פועל בגדה. אבל הוא פועל. כמו משטרת ישראל.

ובזמן שעל הפלסטיני מקפיד הכובש לאכוף את החוק גם במקרה של קטיפת קוץ בר, הוא מתעלם בבוז מהעבירות הכבדות הרבה יותר שמבצעים המתנחלים שהוא מייבא אל השטח. הם מבצעים פוגרומים כל שני וחמישי, והם גורמים נזק ניכר הרבה יותר מקטיפת קוץ – שריפת שדות, עקירת עצים, הרעלת שדות, שריפת בתים – אבל כלפיהם מתנהגים חמושי צה"ל בסלחנות רבה הרבה יותר, אם הם בכלל טורחים לעצור אותם. למותר לציין שצבא שעומד מן הצד בעת פוגרום, או שאיננו נוקט צעדים נדרשים כדי למנוע אותו – למשל, הטלת עוצרinfo-icon על התנחלויות מועדות לפורענות, דבר שה"מפקד הצבאי" עושה על ימין ועל שמאל בישובים פלסטיניים – איננו שונה במהותו מכוחות המשטרה והצבא של הצאר הרוסי, שהתנהלותם בעת פוגרומים ידועה לשמצה. למעשה, היום – ולא בפעם הראשונה – הצטרפו החמושים לפוגרומצ'יקים וירו בפלסטינים שניסו להבריח את המתנחלים.

היום הודיעה הממשלה שהיא תסיר את המאחזים שנמצאים על קרקע פלסטינית פרטית, להבדיל מקרקע פלסטינית ציבורית ("אדמות מדינה") עד סוף השנה. מותר לא להאמין לה. ההבדל בין יחס החמושים לקוטפי הקוצים ובין יחסם לפולשים לקרקע פרטית אומר הכל. כשממשלת נתניהו תחפש את הסיבה לדה-לגיטימציה – המוצדקת – של ישראל, היא יכולה להתחיל מהפער הזה.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: ישראל מדורגת בתחתית רשימת המדינות האהודות בעולם, והישראלים צווחים שהם לא מבינים למה. מי שלא הבין עד עכשיו, כנראה שכבר לא יבין – עד שהעולם ינהג במשטר האפרטהייד הישראלי כפי שהוא נהג במשטר המקורי, שלא במקרה בעלת הברית היחידה שלו היתה ישראל. יש לקוות שזה יקרה במהרה.

הערה מנהלתית: אחרי חיפוש בעקבות הגוף הממשלתי שאליו יש להפנות את התלונה, הגשתי היום למחלקת הסחר הבינלאומי של משרד האוצר תלונה כנגד חברת Accells בחשד לסחר עם חברה הסוחרת עם איראן. שם לקחו את הנושא ברצינות המתבקשת, ואחד העובדים הודה לי על מעשה של אזרחות טובה. עדכונים יבואו, לכשיהיו.