מחסומים לשלום | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסומים לשלום

מחסומים לשלום

שלישי, 28 ספטמבר, 2010
source: 
הארץ Online
author: 
מאמר המערכת
 
הקפאת הבנייה בהתנחלויות נועדה ליצור אמון בקרב הציבור הפלסטיני, שאמנם פני ישראל לסיום הכיבוש בשטחים. הניסיון הרב שהצטבר מאז הסכם אוסלו, שנחתם לפני 17 שנה, מלמד, ששלום לא עושים בטקסים חגיגיים והסכמים פורמליים לבדם אינם מבטיחים פיוס. מנהיגים זקוקים לתמיכת הציבור שלהם כדי לחולל שינוי.

ההנהגה הפלסטינית, בראשות הנשיא מחמוד עבאס וראש הממשלה סלאם פיאד, הצליחה במידה מרשימה לשכנע את האוכלוסייה הפלסטינית לזנוח את המאבק המזוין לטובת המאמץ לבסס חברה אזרחית משגשגת. ואולם לאחר שנים ארוכות של חיים תחת כיבוש ואלימות תידרש לפלסטינים תקופה לא קצרה כדי להגיע לעצמאות כלכלית ותעסוקתית. עד אז ייאלצו אלפי מפרנסים פלסטינים מהגדה לחפש תעסוקה בישראל. כיום כ-25 אלף פלסטינים מחזיקים באישורי עבודה בישראל (ועוד כמספר הזה עובדים בהתנחלויות). מדי בוקר הם משכימים קום כדי להגיע לאתרי הבנייה ולשדות ברחבי ישראל.

כתב "הארץ" אבי יששכרוף והצלם דניאל בר און תיעדו בשבועות האחרונים את התנאים המחפירים השוררים במחסום קלנדיה ובמחסום בית לחם בכניסה לישראל. מבוגרים וצעירים נדחסים עם שחר במכלאות צפופות, רומסים ונרמסים, מושפלים וזועמים. רבים מהם הגיעו לשם לאחר שעוכבו לצורך בדיקה ביטחונית באחד מעשרות המחסומים הפנימיים הפזורים ברחבי הגדה המערבית.

גורמי הביטחון מציינים, כי מיעוט מבוטל של פיגועי טרור נעשו בידי פועלים פלסטינים שנכנסו כחוק לישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרבה לדבר בזכות תפישת "השלום הכלכלי", ולפיה שיפור במצב הכלכלי של הפרט בשטחים הוא הערובה הטובה ביותר לשלום וביטחון. על נתניהו להורות למערכת הביטחון להקצות את המשאבים הנדרשים ולהנחות את אנשיה כיצד להתנהג, כדי להקל את המעבר מהגדה לישראל ולהתייחס בכבוד לשכנים. שינוי הגישה כלפי הפלסטינים הוא תנאי הכרחי לשלום ולפיוס.