כיבוש עכשיו | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

כיבוש עכשיו

כיבוש עכשיו

שישי, 17 ספטמבר, 2010
source: 
הארץ Oline
author: 
אלוף בן
 
קטע לסיום

כשמנחם בגין ניהל את המשא ומתן לשלום עם מצרים, ליוותה אותו התמיכה הקולנית של שלום עכשיו בהפגנות, בסטיקרים ובטי-שירטס לבנות עם הכיתוב "טוב שלום מארץ ישראל השלמה". לבנימין נתניהו, שנכנס למשא ומתן עם הפלסטינים על עתיד הגדה המערבית, אין מקהלת מעודדים כזאת. נתניהו נואם על שלום ומבטיח שאפשר להשיג הסדר קבע בתוך שנה, והכיכר ריקה.

תנועות השמאל של היום כבר לא מדברות על "שלום", לא עכשיו ולא אחר כך. מחאתן מתמקדת בשיפור הכיבוש, כך שיהיה יותר הומני ופחות אכזרי ופולשני, ולא בקידום חלוקת הארץ בין ישראל לפלסטין. ההפגנות בבילעין ובשייח ג'ראח, המאבק המשפטי נגד המאחזים, התייצבות "מחסום ווטש" במחסומים, גילויי "שוברים שתיקה" ודו"חות בצלם - כולם מכוונים לריסון ההתנחלויות ולשיפור התנהגות החיילים בשטחים, ולא לעידוד הסדר מדיני. "השמאל הלאומי" בעד היפרדות מהפלסטינים, אבל תומך בנסיגה חד-צדדית מהגדה, ולא במשא ומתן עם אבו מאזן.

הארגון היחיד שמנהל קמפיין ציבורי למען הסכם עם הפלסטינים הוא יוזמת ז'נבה, שתלתה את שלטי החוצות עם תמונות הבכירים הפלסטינים ש"רוצים להיות פרטנר שלך". אבל מאחורי הקמפיין יש כישלון גדול שהביא לשינוי באסטרטגיה: יוזמת ז'נבה יצאה לדרכה כתנועת המונים, שתיכננה להחתים מאות אלפי ישראלים ופלסטינים על טיוטת הסכם הקבע. המפעל נכשל ובהעדר חותמים, היוזמה נהפכה לשדולה מקצועית עם סגל מצומצם, שפועלת דרך משרדי פרסום ומארגנת כנסים.

המסקנה המתבקשת היא ש"השוק" הפוליטי לא מאמין במהלכי השלום של נתניהו ורואה בהם סיסמאות ריקות. השמאל, שהניף בעבר את דגל השלום, מניח עכשיו שהכיבוש יימשך בעתיד הנראה לעין, ולכל היותר אפשר לרכך את פגיעתו בפלסטינים ובמוסר של חיילי צה"ל. וכך יוצא ראש הממשלה למהלך הדיפלומטי של חייו, בלי שיש לו דיוויזיות בציבור. כדי לגייס תמיכה, נתניהו יידרש לעשות יותר מאשר לנאום באנגלית על "הגדה המערבית". גם הקפאה חלקית של ההתנחלויות לא תעזור לו. יאמינו לו ויעודדו אותו, רק אם ישכנע שקיבל הכרעה היסטורית על נסיגה ופינוי מתנחלים.