נשות המחסום משגיחות על המגינים עליהן | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

נשות המחסום משגיחות על המגינים עליהן

נשות המחסום משגיחות על המגינים עליהן

רביעי, 14 אוגוסט, 2002
source: 
"גארדיין"
author: 
יונתן סטיל

עיני הפלדה הכחולות שליהודית אלקנה, מתחת למצחיית כובעה המגן מפני השמש, נוקבות את חייל משמר הגבול העומד על משמרתו במחסום בין ירושלים ובית-לחם. כמעט כל הישראלים העוברים במחסום זה עושים זאת במכוניות. המעברים שבין גדרות התיל מיועדים בעיקר לפלסטינים.

"שלום," היא מברכת את השוטר המביט בה בחשדנות.

"מי את?" הוא שואל ובוחן את התג שהיא עונדת הכתוב בעברית ובערבית."אה, את מזכויות האדם."

"כן, וגם אתה," היא משיבה.

לפחות פעם בשבוע, גב' אלקנה יוצאת למחסום Watch, ארגון שהוקם על ידי ארגון הנשים הישראליות לזכויות האדם. בקבוצות של שלוש או ארבע, מתפרסות חברות הארגון סביב ירושלים כדי לפקח ולדווח על יחס החיילים ואנשי משמר הגבול לאוכלוסייה הפלסטינית.

"כמעט תמיד התנהגותם משתפרת כשאנחנו נוכחות במקום," היא אומרת.

בתור אזרחיות ישראל שאינן גרום בהתנחלויות, המשקיפות מנועות מלהיכנס לגדה המערבית, אך מותר להן לפקח על הנעשה ב-15 נקודות הכניסה לעיר. אחדים מהמחסומים עשויים בטון ופלדה, אחרים הם מצבורי אבנים וחצץ שערמו בולדוזרים כדי לאלץ את הפלסטינים לחצות את המעברים ברגל. את החולים וכמה נשים בהיריון יש להעביר למוניות ואמבולנסים הממתינים משני צדי המחסומים המכוערים. שוטר במחסום בית לחם מרחיק את יהודית ואת חברותיה מן המעבר ומתיר להן לעמוד בצד הכביש. עינה צדה כתובת שרשומה בגיר על דופן ה"בוטקה" של השומר הבודק את תעודותיהם של הנהגים.

הכתובת שנרשמה כנראה בידי חייל עולה חדש מרוסיה אומרת: "ערבי טוב הוא ערבי מת". "אם הכתובת לא תימחק עד הביקור הבא שלנו כאן, אני אגיש תלונה רשמית," היא אומרת.

כמאה מטרים משם נתקלנו בעוד שוטרים חמושים ששומרים על כתריסר פלסטינים הישובים על המדרכה. הם נתפסו כשניסו לעקוף את המחסום ולחמוק דרך מטעי הזיתים. אסור לנשות המחסום לשוחח עם הפלסטינים, אך העובדה שהן רושמות הערות ושהן עלולות להופיע במחסום בלא הודעה מוקדמת. יש לה, לדעת הנשים, השפעה ממתנת על התנהגות החיילים. כעבור חצי שעה החיילים מעבירים את הגברים דרך המחסום. הם לא הושמו בהסגר ולא הוגשו נגדם תביעות.

גב' אלקנה הייתה ילדה כאשר פרצה מלחמת העצמאות ("הגרועה במלחמות ישראל. 6000 חיילים יהודים נפלו") והיא פעילה כבר שנים רבות בארגונים לזכויות אדם.

"אך רק לפני שנה וחצי התחלנו לפקח על מה שנעשה במחסומים ולתעד את ההגבלות החמורות המוטלות על הפלסטינים במעברי הגבול. במקביל לכך, אנו משתדלות גם לקיים הפגנות מחאה משותפות לנו ולפלסטינים", היא אומרת.

קבוצת נשות המחסום היא אחת מכמה קבוצות בישראל המבקשות להזים את סיסמתו של ראש הממשלה אריאל שרון ש"אין עם מי לדבר".

הן מקיימות קבוצות-שיח ומארגנות פרוייקטים רפואיים וחינוכיים משותפים לישראלים ולפלסטינים. היות שרק חיילים ומתנחלים רשאים להיכנס לשטחים, רוב הפעילויות מתקיימות בירושלים או מחוץ לישראל.

ביום שבת האחרון, בכביש זה שמחוץ לירושלים, הצטרפה גב' אלקנה ל-400 ישראלים אחרים (כולל 100 ערבים ישראלים מארגון הקרוי "תעאיוש" - דו קיום) בניסיון לצעוד לעבר בית לחם. מטרתם הייתה ליצור קשר עם 700 פלסטינים ולקיים פגישה מחוץ לכנסיית המולד.

בני-שיחם הפלסטינים כללו נציגים של החמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין. חיילים ישראלים ופרשי משטרה מנעו את התקדמותם וירו גז מדמיע כדי לפזרם. במרחק כמה מטרים מהמחסום, הצועדים מהצד הישראלי הורשו לערוך הפגנה, והשתמשו בטלפונים ניידים כדי להתקשר לפלסטינים בבית-לחם ולהעביר מסרים של סולידאריות לקהל שהתקבץ שם.

"לא הופתעתי מכך שהצבא מנע מאתנו את הכניסה. הם לא מאפשרים שום פעילות מסוג זה. שרון אינו מעוניין בהסכם שלום, משום שפירושו הוא פירוק ההתנחלויות", מסבירה גב' אלקנה.