תצפיות מחסוםWatch לחודש אוקטובר 2003 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

תצפיות מחסוםWatch לחודש אוקטובר 2003

שישי, 31 אוקטובר, 2003

 

במהלך חודש אוקטובר 2003 הגיע שלילת התנועה של הפלסטינים לממדים ללא תקדים. תנועת מכוניות פלסטיניות בדרכי הגדה המערבית נאסרה. המעבר דרך המחסומים הוגבל לעתים קרובות עד כדי כך שחולים קשים לא יכלו להגיע לבתי חולים, ורופאים למרפאותיהם. לא ניכרו שום מחוות של רצון טוב מצד הרשויות הישראליות לכבוד חודש הרמדאן שהתחיל ב-26 באוקטובר.

מחסוםWatch הוא ארגון זכויות אדם שפעילותיו הן נשים ישראליות המקיימות תצפיות בכמה מחסומים בגדה המערבית. הרצ"ב הנו סיכום של התצפיות שערכו מתנדבות הארגון בחודש אוקטובר 2003. דיווחים מפורטים יותר אפשר למצוא באתר האינטרנט שלנו www.machsomwatch.org

 

נקודות ציון

אבו דיס: הפרוור המזרחי של מזרח ירושלים שבו עובר קיר ההפרדה. 

מחסום מעלה אדומים: נמצא בצדו המערבי של הישוב מעלה אדומים, ליד אבו דיס.

סוואחרה: הכניסה לדרך ואדי נאר המחברת את אבו דיס עם בית לחם. בכביש זה עוברים רק

              הפלסטינים וכלי רכב של צה"ל.

מחסום קלנדיה: המחסום המפקח על התנועה העוברת בין רמאללה לירושלים.

מחסום ג'בארה: ממוקם דרומית לטולכרם בצומת הכבישים 574 ו-557. הוא מפריד בין ג'בארה

              לא-ראס, פרעון, שופה וארתאח וביניהם לבין השטחים המעובדים שלהם.

מחסום חווארה: המחסום המפקח על התנועה בין שכם לאזור הנמצא מדרום לה.

 

1. המעבר במחסומים

ה-7 באוקטובר (שלושה ימים לאחר פיגוע ההתאבדות בחיפה למחרת יום כיפור) היווה נקודת מפנה במדיניות המחסומים של הצבא. סגרinfo-icon כבד הוטל מאז. כל האישורים שהונפקו לפני תאריך זה (כולל למקרים הומניטריים) לא כובדו ובעליהם נתבקשו לחדשם. מאז ה-9 באוקטובר, פיגוע במשרדי המינהל האזרחי בטולכרם, היו משרדי המינהל סגורים כעונש על הירי. פלסטינים נתקעו במצב של מילכוד 22: האישורים שבידיהם לא היו תקפים עוד ומשרדי המינהל האזרחי היו סגורים. כדאי להוסיף שאותו מילכוד 22 קיים גם בהיותם פתוחים שכן יש להגיע למשרדים אלה, (עוד מחסומים), ואיש אינו יכול להיות בטוח שאחרי המתנה של יום שלם אכן יקבל את האישור הנכסף. הביקוש אחר אישור מעבר יכול להיות אבסורדי, כפי שראינו ב-8 באוקטובר במחסום קלנדיה. במחסום זה עברו אנשים עם רשיונות מעבר תקפים שתקפם פג במשך היום עם שינוי הפקודות במשך היום. אלה נתקעו במחסום, לכודים בלי כל אפשרות להגיע הביתה. חיילים איימו עלו נשים הנושאות תינוקות בדרכן למרפאות בטולכרם, כי לא יורשו לחזור (עיין דוח ג'בארה מה-28 באוקטובר). איומים אלה הם מעשיים לגמרי; באבו דיס (30 באוקטובר) היו המשקיפות שלנו עדות כי חיילים לא אפשרו לפלסטינים ללכת הביתה כעונש על שנעו ללא אישורי מעבר. זכות המעבר שממנה נהנו סטודנטים ותלמידי בתי הספר (בהשוואה למשל לזקנים ומוגבלים) במשך חודש ספטמבר הופחתה מאד באוקטובר. ב-11 באוקטובר נאסר מעבר סטודנטים במחסום חווארה וב-25 בו היה המעבר אטי מאד וקשה. בקלנדיה, הורשו תלמידי בית ספר לעבור במחסום קלנדיה אבל לא המורים. (עין דוח משמרת הבוקר מה-9 וה-11 באוקטובר). בהמשך אדווח על היחס לתלמידי בתי הספר באבו דיס וג'בארה.

היישום של הסגר מה-7 עד ה-20 באוקטובר היה כה נוקשה עד שרופאים לא הורשו להגיע לבתי החולים ולמרפאות (דבר ללא תקדים במשך 3 שנות פעילותנו). במשמרת אחר הצהריים במחסום אבו דיס ב- 15 באוקטובר - היו המשקיפות שלנו עדות לשלילת המעבר מרופא מנתח בסוואחרה וב-16 בו למעצרם של שבעה רופאים בא-ראם בדרכם לבית החולים אל מוקאסד משום שרשיונות המעבר שלהם לא היו תקפים (ראה למעלה). זקנים, חולים ונכים תלויים לחלוטין בשקול דעתם של חיילים צעירים ובריאים המיישמים באמונה תקנות נוקשות. במשמרת אחר הצהריים של 13 באוקטובר בקלנדיה ובבוקר ה-21 בו באבו דיס היו המשקיפות שלנו עדות למניעת המעבר של מקרים הומניטריים קשים ובבוקר ה-30 באוקטובר נמנע המעבר מזקנה בת 90 בדרכה לטיפול רפואי משום שלא היה ברשותה אישור מעבר. בחווארה ב-25 וב-29 בחודש, במחסום בלתי מאורגן ומבולגן מאד, לא היה לנכים ומוגבלים שום סיכוי לעבור ללא עזרתן של משקיפות מחסוםWatch.

הגבלות התנועה המתוארות כאן גרמו למתח רב. אנשים בדרכם הביתה, למרפאות, מקומות עבודה ובתי ספר ניסו לעקוף את המחסומים. הם נתפסו ונענשו על ידי הפקעת תעודות הזהות שלהם למשך שעות רבות. המשקיפות שלנו דיווחו על צעיר שנענש כך. הוא עוכב למשך עשר וחצי שעות על יד התנחלות יצהר בלי אוכל ושתייה. (ראה דוח חווארה מה-25 ו-29 באוקטובר). הפקעה מסיבית של תעודות זהות דווחה גם מקלנדיה (דוח משמרת אחר הצהריים בימים 142122 ו-28 בחודש). מקרים של צפיפות והתקהלות בתור נענים בתגובת "חינוך לסדר" שמיישמים חיילי צה"ל ומשמר הגבול. ב-25 באוקטובר, יום חם מאד, דיווחו המשקיפות שלנו על סגירת מחסום חווארה למשך שעתיים תמימות בשל "אי סדרים" שנגרמו על יד חיילים בלתי מנוסים וב-23 בו נצפתה במעלה אדומים התנהגות גסה מאד של חיילים כלפי פועלים פלסטינים (ראה דוח משמרת הבוקר של אבו דיס).

 

2. הגבלות התנועה בדרכים

נסיעת מכוניות פלסטיניות בדרכי הגדה המערבית נאסרה לחלוטין. לפני שנתיים הוציא שר הביטחון דאז, בן אליעזר, פקודה האוסרת תנועת מכוניות פלסטיניות בדרכים המחברות את הגדה המערבית. במשך החודשיים האחרונים היינו עדים להקלות ביישום פקודה זו ומכוניות אכן יכלו לנסוע בדרכים. מאז ה-7 באוקטובר חודש איסור זה והמכוניות שנסעו הופקעו. התחבורה הציבורית אינה קיימת למעשה. עובדות אלו דווחו מאזור שכם (ראה חווארה 1118 ו-25 באוקטובר) ובית לחם (19 ו-26 באוקטובר) המשקיפות שלנו יצרו קשר עם נהגים (כולל נהגי אוטובוסים) שמפתחות הרכב שלהם הופקעו והם עצמם עוכבו במחסום למשך שעות רבות כעונש על הפרת האיסור. העדר תחבורה הגביר מאד את אי הסדר וחוסר הארגון של חיי הפלסטינים וב-26 בחודש, לשם המחשה, ראו המשקיפות שלנו מאות אנשים צועדים לאורך כביש 60 מבית אומר ואל-ערוב בכיוון צומת גוש עציון, תרים לשווא אחר אמצעי תחבורה.

 

3. החיים סביב קיר ההפרדה

א. אבו דיס

הפתח הקטן היחיד בקיר של אבו דיס נסגר בסופו של דבר בתחילת אוקטובר. (ראה דוח משמרת הבוקר של אבו דיס מ-35 ו-7 בחודש). התנועה אל בתי הספר הסמוכים, בתי החולים, מרפאות ומרכזי קניות התאפשרה רק על ידי טיפוס מעל קיר גבוה. לצורך מעבר "חוקי" אל הצד המערבי של הקיר דרוש אישור מאת המינהל האזרחי (שאינו ניתן בדרך כלל, ראה סעיף 1) והקפה ארוכה דרך מעלה אדומים ומחסום חיזמה. כדי למנוע מן התושבים מלטפס על הקיר זורקים חיילי משמר הגבול רימוני גז מדמיע. המשמרות מ-7 ו-9 בחודש דיווחו כי רימונים כאלה נזרקו כמעט כל בוקר ומנעו מילדים רבים מלהגיע לבית הספר (ראה דוחות) והמשמרת מה-21 בו דיווחה אפילו על איומים בנשק כלפי תלמידים.

ב. ג'בארה
מה-4 באוקטובר (תחילת הסגר) לא היה שום מעבר של אנשים דרך מחסומי ג'בארה וטולכרם ושום תנועה בין הכפרים וה"צד הישראלי". הסגר נאכף בקפדנות, שפירושו כי מזון ותרופות סופקו על ידי הצלב האדום בלבד. (ראה דוח משמרת הבוקר מ-8 באוקטובר ומשמרת אחר הצהריים מה-28 בו). השערים המובילים לכרמי הזיתים ולשדות נשארו נעולים למרות שזוהי עונת המסיק (דוח 13 ו-28 באוקטובר) ומנעו מתושבי הכפרים להגיע לשדותיהם. ילדים יכלו להגיע לבתי הספר – לפעמים כן ולפעמים לא. תושבי ג'בארה נדרשו לפנות למינהל האזרחי להגיש בקשות לאישורים מיוחדים שיאפשרו להם להמשיך לחיות במקום מושבם הקבוע. בתגובה לסירובם של תושבים לעשות זאת נאכף סגר הדוק על הכפר כדי לשבור את רוחם. (ראה דוח מה-20 וה-28 באוקטובר).