מחסוםWatch מתריע - אוגוסט ספטמבר 2009 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע - אוגוסט ספטמבר 2009

שבת, 24 אוקטובר, 2009

"אין מחסומים" - לאן נעלם הכיבוש???

 

"המנהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור....לרווחתה ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, בהתחשב בצורך לקיים מנהל תקין וסדר ציבורי" (מתוך צו מס' 947 של הממשל הצבאי) 

הגדרה זו של תפקידי המינהל האזרחי (למעשה תחליף לממשל הצבאי) מחייבת לדאוג למרקם חיים סביר לפלסטינים. אך למעשה, כל שיגרת חייהם  תלויה בקבלת היתרים שונים הניתנים במשרדים האזוריים של המינהל האזרחי (מת"קים). צפייה של חברות מחסוםwatch בנעשה במשרדים אלה מראה על מגמה מכוונת להפוך את קבלת השרות לסיוט מתמשך. מה שנראה כחוסר יעילות הוא למעשה מנגנון יעיל להצרת צעדי הפלסטינים - צורה אפקטיבית של שליטה ודיכוי. קבלת היתרים נחשבת למעין "פריווילגיה" המותנית בכך שהמבקש יוכיח כי "יש לו סיבה מוצדקת" לרצות להיכנס לתחומי ישראל וירושלים. כתוצאה מגישה זו הליך הנפקת ההיתרים אינו שקוף ואינו ברור ונתפס בעיני המינהל האזרחי כחריג, כי הרי הכלל אוסר על תנועה כזו של פלסטינים.

הכרטיס המגנטי המונפק לפלסטינים, בנוסף לתעודת הזהות שבידם, הוא כרטיס ביומטרי המזהה את טביעות  האצבעות ומצלם את קרקעית העין.  בלעדיו לא ניתן לקבל אישורים כגון אישורי תעסוקה ומסחר, תפילה וביקורי קרובים וגם לא אישורי מעבר לצרכי קבלת טיפול רפואי. כיום מחולק הכרטיס המגנטי לכולם ובקרוב מתכוונת הממשלה להנפיק כרטיסים מגנטיים לכל תושבי ישראל. הנושא נידון בימים אלה בכנסת ומעורר התנגדות ציבורית חריפה בשל החדירה הבוטה לרשות הפרט. אבל לא רשות הפרט הישראלית/יהודית כרשות הפרט הפלסטינית. מה יותר "לגיטימי" מכניסה בוטה לרשות הפרט הפלסטינית - הרי "בביטחון המדינה" מדובר!

מ' תושב דרום הר חברון הצליח, אחרי ימים בתור, להיכנס למשרדי המת"ק בחברון וקיבל את הכרטיס המגנטי המיוחל. לתומו חשב כי עכשיו יוכל לקבל אישור כניסה לישראל לצורך עבודה. כאשר התברר לו כי לשם כך הוא צריך למצוא מעסיק ישראלי, שמוכן יהיה לטרוח ולפנות אל קמ"ט התעסוקה במינהל האזרחי, למלא את כל המטלות הבירוקרטיות הנדרשות, רק בכדי לשמוע שמ' בעצם "מנוע שב"כinfo-icon", נשאר מ' אובד עצות. כיצד ימצא מעביד ישראלי כאשר אינו יכול להיכנס לישראל לחפש מעביד כזה? ובינתיים שאל מ' את עצמו על מה ולמה הוא מנוע שב"כ. חשב האיש התמים הזה כי יפנה לשב"כ וינסה לברר ולהבהיר את הטענות העומדות נגדו ומכלילות אותו ברשימה השחורה. ואיך יפנה לשב"כ? היכן ימצא את "קפטן ג'וני" שיסכים לראות אותו ולהסביר לו מה עומד נגדו? יאוש!

האיש מצא אותנו וביקש עזרתנו. ואנו שאלנו את עצמנו מה עושים כל אלפי הפלסטינים שאינם יודעים על קיום ארגוני זכויות אדם המוכנים להושיט יד לעזרה? (פניה טלפונית. שם האיש שמור בארכיון מחסוםווטש).

ו' עבדה שנים ארוכות בחברת תעופה במזרח ירושלים. כאשר פוטרה מעבודתה סרבו מעבידיה לשלם לה את המגיע לה בפיצויים ובשאר תשלומים שהגיעו לה כעובדת מן המניין. ו' פנתה לבית הדין לעבודה בתל-אביב והגישה תביעה כנגד מעבידיה. כאשר פנתה לקבל אישור כניסה לישראל לצורך הופעה במשפט סורבה. למה? - כי ו' מנועת שב"כ. למה...?

ו' פנתה לעזרתנו ובסופו של דבר הצליחה להגיע למשפט. נשמע הגיוני? לנו לא. למה נדרשה התערבות של ארגון זכויות אדם בכדי לאפשר לו' להופיע במשפט ולעמוד על זכותה לקבל את המגיע לה. (טיפול פרטני. השם שמור בארכיון מחסוםווטש)

ל' היא אם לילדה חולה במחלה ניוונית קשה וחשוכת מרפא. ל' נשואה לתושב מזרח ירושלים, אך אין להם "אישור לאיחוד משפחות". בתם החולה חוסה במוסד טיפולי בירושלים. הטיפול בילדה דורש נוכחות של 24 שעות ביממה. נכון ניחשתם - ל' מנועת שב"כ. היא אפילו יודעת למה - אחיה במאסר בישראל. בתחילת שהות הבת במוסד ביקר אותה אביה ברציפות, אך הוא עובד (כמובן - הוא שומר בחברת כוח אדם) ואינו יכול להעדר ממקום עבודתו לעתים כל כך קרובות. ל', שהייתה מורה, התפטרה מעבודתה על מנת להיות ליד הילדה. אבל היה מי שדאג שזה לא יתאפשר - כי נמצא הקשר הגורדי בין הדוד היושב במאסר והילדה הנוטה למות.

כשפנינו וביקשנו התחשבות מיוחדת הציעו במינהל שיימצא בן משפחה שאינו מנוע - אולי הסבתא? התעקשנו ול' קיבלה אישורים. האם היה עולה בדעתנו לא לסעוד את ילדינו בעצמנו במצב של מחלה אנושה? (פניה פרטנית, השם רשום בארכיון מחסוםווטש).

במקרים רבים כאשר אחד מבני זוג מנוע שב"כ מציעים שחולה יחפש קרוב אחר שילווה אותו לטיפולים. אישה יוצאת לטיפול במחלת הסרטן ללא בעלה? ילד ללא אחד מהוריו? טיפול פוריות(!!!) ללא בן/בת הזוג? ואם האם, שלרוב אינה מנועה, מטופלת בתינוק שרק נולד ועדיין יונק ובעוד שישה זאטוטים אחרים והיא אינה יכולה ללוות את הילד החולה, מי ילווה אותו? מה היה קורה לו היו נוהגים בנו, הכובשים, באותו האופן? הארץ הייתה רועדת מעוצם המחאה - אבל אצל הפלסטינים, בכיבוש, ב"סכנה הבטחונית"...?

ח' עובד במרחק קצר ביותר ממקום מגוריו. שנים חצה ח' את הכביש המרוחק רק צעדים מעטים מביתו והתייצב במקום עבודתו. בוקר אחד למד כי לא עוד. עכשיו, כאשר בידו הכרטיס המגנטי שהוזכר לעיל, עליו לעבור "במקום מבוקר" ש"נוכל לברר האם הוא שב לביתו ולמנוע חדירה מסוכנת לרחבי ישראל". הסיבוב הנדרש הוא במרחק של כ-40 קילומטר מביתו וממקום עבודתו. כמובן שבדרך החדשה שנכפתה עליו הוא עובר לצד הרבה התנחלויות ישראליות (שאותן הוא כנראה לא מסכן), כאשר לפני כן חצה כביש ישירות למקום העבודה וחזרה. לאלוהי השב"כ והמינהל הפתרון. (פניה פרטנית. השם והפרטים שמורים בארכיון מחסוםווטש)

פלסטינים המבקשים במשרדי המינהל האזרחי אישורים למיניהם ומסורבים, שומעים בדרך כלל הודעה לקונית "אתה מסורב". לפעמים הם אפילו מקבלים את הסירוב על טופס בכתב. ומה כתוב עליו - "מסורב קריטריונים", "מסורב שב"כ", "מסורב אג"ם". אתם מבינים? אתם יודעים מה עושים עם זה? הפלסטינים מבינים עוד פחות מה  פירוש הדברים - לעג לרש היינו קוראות לזה!

התרענו כבר פעמים רבות על קשיי ההידברות בין החיילים לפלסטינים. אלה מדברים ערביתinfo-icon ואלה עברית ובאמצע הרמקול החורק והמצפצף שגם בעלי שמיעה טובה ואינטליגנציה גבוהה לא יצליחו לפענח את הנאמר. חיילי המינהל עוברים קורס בערבית - הנמשך...כמה?...שבועיים. "ארג'ע ארג'ע" אפשר ללמוד בשבועיים - אבל "בבקשה, תודה" ועוד כמה הסברים הכרחיים לומדים אולי בחודשיים, ואולי אפילו בכמה חודשים?