מחסוםWatch מתריע – ינואר 2007 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – ינואר 2007

רביעי, 31 ינואר, 2007

מחסוםWatch – ארגון נשים ישראליות נגד הכיבוש ולמען זכויות אדם, שעוסק באחד ההיבטים החמורים של הכיבוש – הגבלת חופש התנועה של הפלסטינים בשטחים הכבושים.

המחסום אינו עומד שם לבדו

המחסום אינו עומד שם לבדו. מאחוריו מלפניו מצדדיו ובעיקר מתחתיו מונחת ומתעצבת מדי יום רשת ביורוקרטית אדירה, בלתי נראית, התומכת בו. כדרכן של רשתות ביורוקרטיות היא גדלה ומסתבכת,סותרת את עצמה, כלליה עלומים וכל אחד מן המעורבים בה מכיר רק את חלקו. בניסיון להתמודד עם הבירוקרטיה הזו יורדות לטמיון שעות אין ספור וסכומי כסף הנגזלים, פשוטו כמשמעו, מאנשים עניים מאוד הלכודים בה. הגופים הבוחשים במעשה המרכבה המתוחכם הזה הם, חוץ מהשב"כ, הצבא והמשטרה, כמעט כל משרדי הממשלה. המידור, העובדה שכל אחד מכיר רק את חלקו במערכת הביורוקרטית הזו, מעמיק את אחיזתה ומונע את האפשרות לפתור בעיות משום שכל איסור או מניעה קשור ליותר מגורם אחד ונאכף ע"י יותר מגורם אחד. אנחנו מביאות פה כמה דוגמאות מהחודש.

המינהל האזרחי

ליד השער במחסום ריחן (ברטעה) מצטופפים כ-50 איש ואשה, רובם עובדים באזור התעשייה שח''ק שבמרחב התפר וכן פועלים חקלאיים ותופרות העובדות במתפרה בברטעה המזרחית. העובדים בשח''ק אומרים שהיה מקל עליהם לו הורשו לעבור במחסום שקד (טורה) הסמוך למקום עבודתם. גם תופרות הגרות בטורה היו מעדיפות לעבור משם.

אנשים ממשיכים להגיע למגרש החנייה הפלסטיני. קצת אחרי השעה 07:00 הלחץ נגמר. התברר מה היתה הסיבה לצפיפות בתוך הטרמינל: פועלי קטיף שעובדים ליד חדרה ביקשו לעבור במחסום ריחן, כפי שהתאפשר להם בימים האחרונים (זו הדרך הקצרה למקום עבודתם). היום שניים עברו והשאר לא הורשו לעבור. במת''ק אמרו שמעברם בריחן היה טעות ועליהם לעבור בג'למה או באירתח. כ-20 פועלים חזרו להמתין במגרש החנייה הפלסטיני, שקי קטיף ריקים בידיהם. בערך בשעה שמונה הם נסעו למחסום ג'למה וכך התחילו את יום העבודה באיחור רב. שתי מכוניות ישראליות המבקשות לעבור במחסום שקד מטורה למרחב התפר חוזרות על עקבותיהן. אין מעבר ישראלים ברכב או ברגל במחסום זה. תושבי דהר אל מלכ ואום אל ריחן מורשים לעבור במחסום שקד גם אם באישור שבידם רשום "מחסום ריחן". אחרים מורשים לעבור שם רק אם באישור שבידם רשום "שער 300." (מחסוىا ריחן ושקד 22.1.07)

06:55 – בשעה זו המגרש גדוש במכוניות המחכות לפועלים, ועשרות פועלים מחכים להסעות. מראים לנו כרטיסים מגנטיים שבעליהם חויבו להחליפם בחדשים (תמורת 130 ₪) למרות שהם עדיין בתוקף. הטענה היא כי החלפה נדרשת עקב המעבר לזיהוי באמצעות טביעות אצבעות. אבל יש בעיה נוספת: בהיותם עובדי כפיים עור האצבעות מסוקס, זה מקשה על מכשיר הזיהוי ואז מחייבים אותם להחליף שוב את כרטיס(ולשלם עוד 130 שקל). אדם אחד חויב להחליף שלוש פעמים את הכרטיס תוך זמן קצר, למרות שתוקפו רחוק מלפוג. (ארתאח, 10.1.07)

מינהל האוכלוסין/משרד הפנים

אדם אחד מספר על המלכוד בו הוא נתון. הוא מאם אל ריחן (במרחב התפר), נשוי 17 שנה לאשה מאום אל פחם וילדיהם לומדים באום אל פחם. לאיש תעודת זהות פלסטינית ואישור המאפשר לו לשהות בישראל. את האישור יש לחדש כל 6 חודשים. במת''ק אמרו לו שעליו לוותר על האישור של תושב קבוע במרחב התפר, שהוא מחזיק כתושב אום אל ריחן. הוא מלמד בבית הספר באום אל ריחן וקשור מנהלית לג'נין. אם יילקח ממנו האישור של תושב מרחב התפרinfo-icon לא יוכל לעבור במחסום שקד-טורה ויצטרך לעבור במחסום ג'למה המרוחק. חיים מסובכים. (שקד, 22.1.07)

ליד השער ממתינים אשה ושלושת ילדיה שגילם בין 5-15 , היא אזרחית ישראלית מאום אל פחם (ת"ז ישראלית) הנשואה לתושב עאנין (תושב שטחים) ומתגוררת בעאנין זה 17 שנה, ילדיה לומדים בבי"ס בעאנין . היא יצאה לבקר את אמה ואתמול אחרי הצהריים ניסתה לחזור הביתה אך מנעו ממנה (ישראלית תקועה בישראל ומנועה מלעבור לביתה בגדה!). הם ניסו אתמול לעבור גם בריחן ולא הצליחו, היום שבו למחסום עאנין אולי הפעם יצליחו לחזור הביתה. הבעל ושני הילדים הגדולים מורשים לעבור ( מישראל לגדה) משום שהם רשומים בשתי ת"ז (של האב והאם), אך לקטן ולאם לא מאפשרים לחזור. כולם ביחד חזרו אלינו לצד ה"כחול" של השער. לפני סגירת השערים מנסה האב לחזור לכפר (בגדה) ולנסות שוב לשכנע את החיילים. אחרי התייעצות בינינו לקחנו את האם והילדים ונסענו למחסום שקד אולי שם יוכלו לעבור (לגדה). כצפוי גם שם לא עברו. הבעל סיפר בטלפון כי אחרי שהלכנו נתנו לו לעבור חזרה אך לא לאשתו וילדיו. (עאנין, 1.2.07)

משרד התמ"ת

פועלים שחוזרים מעבודה חקלאית בארץ עוברים עמוסים שקי פרי הדר. כולם ממהרים לחזור הביתה אבל חלק מתעכבים לדבר איתנו. אחד האנשים סיפר לנו שהיה מועסק בארץ על ידי חברת כוח אדם מנתניה. מסתבר שהקבלן חייב לשלם עבור העובדים מס ללשכת העבודה. מכיוון שהקבלן שלו לא שילם את חלקו, העובד לא יכול להמשיך ולקבל אישור עבודה בישראל וגם אינו יכול לעבור לקבלן אחר. (ריחן, 8.2.07)

הצבא

07:00 מ' מדווח שבמחסום אל-בידאן לא נותנים לאף אחד לעבור משעה 06:00. יש כבר תורים. מטלפונים לצבא אנו למדות שמחפשים חגורת נפץ שאמורה לעבור במחסום ולכן אין מעבר.

08:30 -מ' מדווח שעדיין לא פתחו את המחסום והתורים רק גדלים והולכים. המג"ד מסביר שיש בידוק קפדני אבל מכחיש שהמחסום סגור לחלוטין. המח"ט מוסר שהמחסום סגור למעבר. אחרי כ-20 דקות מתקשר המג"ד ומסביר שבעצם המחסום סגור לחלוטין. עד מתי? "עד שהמודיעין יבטל את ההתראה". לשאלה איך יעברו האנשים הציע דרכים חלופיות, ומהר מאוד הבין שבשביל הפלסטינים הדרכים הללו אינן רלוונטיות והשאיר את השאלה ללא פתרון. זו לא הבעיה של הצבא. לקראת הצהרים הודיע שהמחסום נפתח ואף הבטיח לזרז את הבידוק כך שאנשים לא יאלצו להמתין זמן ממושך. היינו אופטימיים.

שעה 12:30 - הגיע ס' למחסום במכוניתו עם ילדיו. בשעה 18:30 הוא עדיין היה תקוע במחסום ולפניו כ-70 מכוניות. לפי הדווח של מ' מתוך 3 מסלולים נחסמו שניים על ידי קוביות בטון. במסלול הנותר עמדו 4 חיילים, 3 מאבטחים ואחד מעביר פעם אל שכם ופעם ממנה, כל חצי שעה מכונית אחת. הוא דווח על מאות מכוניות הממתינות משני העברים. בחלונות הגבוהים של הצבא אמרו שהדיווח אינו נכון ושהתנועה זורמת. ראש מת"קinfo-icon שכם אישר שאכן יש בעיה והוא אישית מטפל בה, אולי ישלח למקום קצין מת"ק. איזה קצין מת"ק מוכן לנסוע לאל בידאן אחרי רדת החשכה? הרי המחסום ממוקם ממש בתוך מחנה הפליטים עסכר. לפי מ' לא הגיע שום קצין מת"ק למקום.

18:45 -הפלסטינים דווחו שהגיעו עוד 2 ג'יפים ורימוני גז נזרקו לעבר הממתינים. תחקירנית בצלם הגיעה למקום, תיעדה וצילמה את המתרחש. בשיחה עם מת"ק שכם נאמר לבצלם ש"מה פתאום, המעבר במחסום חופשי"... ממש שאנז אליזה. מ' דווח שאין תזוזה, ח' שהגיע למחסום בשעה 12:30 עדיין לא עבר. הוא ממתין כבר שש שעות! שוב התקשרנו לכו-לם. הסמח"ט אמר שהמידע שבידינו לא נכון, בודקים בשני מסלולים והמעבר מהיר. מ' אמר שלא נכון - בודקים רק בנתיב אחד, פעם מכאן ופעם משם, בכל חצי שעה עוברות בקושי 2 מכוניות...רק בשעה שבע ורבע בערב הוסר המחסום והעבירו את כולם ללא בדיקה (אזור שכם, אל בידאן 22.1.07)

המשטרה

פלסטינים נדרשים להתייצב בתחנת המשטרה בראס-אל עמוד, הממוקמת במזרח ירושלים, על מנת לחלץ מסמכים שהוחרמו, לקיים שימוע לפסילת רשיון נהיגה ולענינים נוספים. כידוע ראס אל עמוד היא בשטח ירושלים, בצידו המערבי של מכשול ההפרדה מקום שהכניסה אליו אסורה לתושבי השטחים.חלק מקנסות התעבורה ניתנים לתשלום אך ורק בדאר ישראל שמשרדיו ממוקמים בתוך שטחי מדינת ישראל או בהתנחלויות שגם להם אין כניסה לפלסטינים.

הערה לעניין הקו הלבןinfo-icon במחסומים, שעלינו נאסר לעבור אותו ולו בפסיעה

"מעריב" 25.1.07
מתנחלים חיללו קברים פלסטיניים בחסות הצבא. מאות מתנחלים נכנסו בחסות צה"ל להתפלל בכפר סמוך לשכם. הם הרסו קברים, כתבו עליהם "מוות לערבים" והרסו רכוש רב.

להלן תאור האירוע באתר יש"ע: כ-600 יהודים עלו ובאו אמש לכפר עוורתא מול מחנה חורון בשומרון הוא "גבעת פנחס" המקראית כפי שמופיע בספר יהושע - מקום קבורתם של אלעזר בן אהרון הכהן, איתמר בן אהרון הכוהן ומערת 70 הזקנים זתע"א.יש לציין לטובה את שיתוף הפעולה המבורך של המועצה הדתית שומרון עם הגופים הפועלים למען המקומות הקדושים בשומרון, אגודת "שכם אחד" ו"ועד שוכני שומרון" אשר יחד עם כוחות הצבא של החטיבה המרחבית שומרון עשו את כל הנדרש בהיבט הביטחוני והארגוני לקיומן של ההילולא והתפילות, להסדרת דרכי הגעה ולניקיון. בשם כל הגופים הפועלים ובשם כל הבאים ביקש יו"ר המועצה הדתית שומרון מר דב שפירא לציין לשבח באופן אישי את מח"ט שומרון – אל"מ אמיר ברעם, הסמח"ט סא"ל ירון פרנקל, קצין הגמ"ר הנכנס סרן כרמי גרבובסקי ואת מפקדי וחיילי גדוד 931 מהנח"ל ולהביע הערכה על שיתוף הפעולה המבורך.מלבב היה לראות את המוני הבאים מרחוק ומקרוב, מכל שלומי אמוני ישראל בציבור הדתי הלאומי, החרדי, החסידי והמסורתי אשר התאחדו בתפילה מיוחדת המלוקטת מהספר "שמות הצדיקים" שבזכות כל הצדיקים האלה... שתרחם עלינו ברחמיך הרבים... ופוקדנו בפקודת ישועה ורחמים אמן.