מחסום Watch הוא ארגון זכויות אדם של נשים ישראליות המקיימות תצפיות במספר מחסומים בגדה המערבית וסביב ירושלים. היום, בסוף פברואר 2004, חברות בארגון 400 נשים. הקבוצה החדשה מאזור חיפה התחילה לבקר במחסומים בברטעה, בקה אל גרביה ושקד. וכן הגברנו את נוכחותנו במחסומים סביב שכם לאור המצב הקשה שנצפה במיוחד במחסום בית איבא.
רצ"ב סיכום תצפיות פברואר 2004 במחסומים באזור שכם, אבו דיס, קלנדיה, בית לחם, טולכרם ותרקומיה. את הדוחות המפורטים אפשר למצוא באתר האינטרנט שלנו www.machsomwatch.org הכולל הפניה אל הדוחות שעליהם מסתמך סיכום זה.
שני מקרים יצוינו כאן לראשונה. ב-19 בפברואר אחה"צ היו המשקיפות שלנו בבית איבא עדות להכאתו של רופא פלסטיני. תלונתנו, יחד עם תלונת ארגון הרופאים למען זכויות אדם הובילה למאסרו של החייל המכה (35 יום) ומפקדו (21 יום). ב-23 בפברואר אחה"צ במחסום על יד התנחלות שבי שומרון (דרומית לשכם) היו המשקיפות שלנו עדות למעורבות פעילה של שני אזרחים בחקירה ובדיקה של פלסטינים שעברו במחסום זה. עדות זו משקפת באופן ברור את השפעת המתנחלים על מדיניות המחסומים.
עיד אל אדחא (חג הקרבן – החג המוסלמי המרכזי).
בתחילת חודש זה חגג העולם המוסלמי במשך 4 ימים את את עיד אל אדחא. הפלסטינים ציפו להקלה מסוימת בהגבלות המוטלות על המעבר במחסומים כדי לאפשר את המנהג המסורתי של בקורי המשפחות אך במשך החג לא היינו עדות לשום מחווה של רצון טוב מצד הרשויות. בערב החג, כשאנשים רבים ניסו לעבור במחסומים לקניות, סידורים בבנק וכו', המעבר היה עוד יותר קשה מאשר בדרך כלל (ראה אזור שכם, תצפית משמרת הבוקר של 31 בינואר). במשך ימי החג עוכבו אנשים לעתים מזומנות לשעות ארוכות ובקורי משפחות הוגבלו מאד (דוח משמרת הבוקר מתאריך 1 בפברואר מאבו דיס, שכם וקלנדיה, 2 בפברואר אחה"צ בשכם, משמרת הבוקר ואחה"צ בקלנדיה מה-3 בפברואר). במשך תקופה זו הייתה העיר בית לחם (על 30,000 תושביה) נתונה בעוצר כעונש קולקטיבי על פיגוע התאבדות. (ראה דוח משמרת הבוקר של בית לחם מה-3 בפברואר). גם שכם (132,000 תושבים) הייתה נתונה תחת סגר
"מסיבות טובות" במשך היום הראשון של החג (ראה דוח משמרת הבוקר של שכם מה-1 בפברואר).
המעבר במחסום קלנדיה: המציאות נגד הצהרות מפקד הגדה המערבית
נציגות מחסוםWatch נפגשו עם מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, גד אייזנקוט, ב-16 בפברואר 2004. איזנקוט הצהיר כי יש מעבר חפשי במחסום קלנדיה והבדיקות הן בדיקות אקראיות. המציאות הייתה שונה לגמרי. אין סוף ההגבלות שנכפו ונאכפו מנעו מאנשים רבים את המעבר. תושבי א-רם שהלכו לעבודה או נזקקו לשירותים העירוניים של רמאללה (וההפך – תושבי רמאללה בדרכם לא-רם) נאלצים לעשות הקפה גדולה דרך מעבר סורדא, לבזבז שעה או שעה וחצי מזמנם ולהוציא 25 ₪. אחה"צ ב-5 בפברואר הורשו ילדים קטנים לעבור רק אם הייתה בידם תעודת זהות מקורית. העתקים מצולמים הוחרמו. ב-9 בפברואר אחה"צ - רק אזרחים נושאי תעודת זהות ישראלית או בעלי אישורים. ב17 בפברואר אחה"צ נקבעה זכאות מיוחדת למעברם של תושבי אזור רמאללה: גברים מעל גיל 40 ונשים מעל גיל 35. זאת בהשוואה לשאר הגדה המערבית שבה הייתה הגבלת הגיל 50 לגברים ו-45 לנשים. ב-21 בפברואר אחה"צ (יום ההיג'רה) נמנע מנערה בת 16 ואישה בת 27, אם לילד קטן מלבקר את משפחתם בא-ראם לרגל החג – שוב בחוסר תיאום גמור עם הצהרותיו של המפקד אייזנקוט. מניעת המעבר מאם לתינוק בן 12 יום (2 בפברואר אחה"צ), אישה בהריון ששוחררה ליומיים מבית החולים של רמאללה (12 בפברואר אחה"צ) וגבר אפילפטי בן 50 (אחה"צ של ה-17 בפברואר) גם הם בלי שום קשר לדעתו של המפקד אייזנקוט בשאלה למי מותר לעבור במחסום קלנדיה. החיילים במחסום קלנדיה רואים את עצמם בני סמכא בתחומים רבים וככאלה, הם מרגישים כשירים וראויים לבחון אנשי מקצוע כדי לבדוק האם התעודות שהם נושאים הן אמיתיות או מזויפות. מורה לחינוך גופני נתבקש להגדיר מהו שריר הזרוע, פיזיותרפיסט נשאל מה הם השמות הלטיניים של העצמות ורופא עבר תשאול מקצועי נמרץ (ראה דוח משמרת אחה"צ של ה-12 בפברואר, משמרת הבוקר של ה-21 בפברואר ואחה"צ של ה-23 בפברואר).
כדאי להוסיף כי במשמרת אחה"צ של ה-25 בפברואר ומשמרת הבוקר של ה-28 בו הופתעו הפלסטינים ממעבר חפשי יחסית. היות ולא קיבלו שום הודעה על שינויים אלה עקפו אנשים רבים את המחסומים ללא צורך ונענשו על כך בעיכוב ממושך.
עיכובים ברחבי הגדה המערבית
דרך אחת להקשות על מעבר של פלסטינים ככל האפשר היא לעכב אותם למשך שעות. תעודת הזהות נלקחת על ידי חייל ובעליה אינו יכול לעזוב את אזור המחסום בלעדיה. אנשים מעוכבים כעונש על ניסיונות עקיפת המחסום או לשם בדיקת השב"כ אם החליט החייל כי האדם נראה חשוד. מספר תעודת הזהות מועבר בטלפון לשב"כ ובעליה נאלץ לחכות לאישור הביטחוני. גם בעלי אישורים תקפים מעוכבים לבדיקות אלו שיכולות להמשך שעות. (ראה דוח משמרות הבוקר של שכם ב-8 בפברואר ובית לחם ב-14 בו). בבית איבא פגשנו גברים בטווח הגילים שבין 16 ל-35 שנעצרו ועוכבו רק כי רצו לעבור (לא לעקוף) במחסום. "הם היו צריכים לדעת מראש שלא יוכלו לעבור". העיכוב בפעם הזו היה עונש על כך שהטרידו או עיצבנו את החיילים (ראה משמרת הבוקר של אזור שכם מה-21 בפברואר).
המשקיפות של מחסוםWatch בכל הגדה המערבית היו עדות למעוכבים המחכים במשך שעות (ראה דוחות הבוקר מאבו דיס ב-1 בפברואר, בית לחם ב-10 בו, טולכרם ב-4, ב-11 וב-21 בו). 20 איש חיכו במשך 6-8 שעות במחסום בית איבא (משמרת אחה"צ של אזור שכם מה-11 בפברואר) וחמישה עוכבו למשך 5-6 שעות במחסום ג'וברה (דוח משמרת אחה"צ של אזור טולכרם מה-22 בפברואר). שוטרים פלסטינים, סטודנטים שהעזו לעבור בימים הלא נכונים ומורים בזבזו את הזמן בציפייה לבדיקת השב"כ בבית פוריק, חווארה, ובית איבא (ראה דוחות אזור שכם מה-9 בפברואר אחה"צ וה-12 בבוקר). ב-18 בפברואר אחה"צ הוחזקו 30 מעוכבים, כולל ילדים קטנים, מ-7:00 בבוקר עד 6:00 אחה"צ במחסום צרה (אזור שכם) כעונש על ניסיון עקיפת המחסום. הכפר צרה עצמו סגור לחלוטין ורק בעלי אישורים שקשה מאד להשיגם, מורשים לעבור במחסום.
טרטורים ויוזמות של חיילים
צוין כאן פעמים רבות כי דרך ניהול המחסום וההתנהגות בו תלויים במידה מכרעת בגישה של החיילים או של מפקדם לזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית. הפלסטינים מתארים זאת בפשטות: "כל חייל הוא מלך". מרחב האפשרויות והכוח הנתון בידם של החיילים כלפי האוכלוסייה טומן בחובו לעתים את החופש ליזום צורות שונות של טרטורים. להלן 2 דוגמאות. בבוקר ה-7 בפברואר במחסום אל ח'אדר (ראה אזור בית לחם) גירשו חיילי משמר הגבול רוכלים שמכרו קפה ומזון. כאשר נתבקשו להסביר את התנהגותם אמר אחד מהם למשקיפה של מחסוםWatch: "לפלסטינים לא מגיעות שום זכויות אדם, הם גרועים מחיות, הם מפלצות".
אחה"צ של ה-19 בפברואר באזור אבו דיס החליטו 4 חיילי משמר הגבול להפסיק את כל התנועה - מכוניות והולכי רגל - על הכביש הראשי של סוואחרה ויצרו על ידי כך כאוס ומתח למשך 3 שעות.
המעבר החוקי לישראל: פועלים בעלי רשיונות ומשפחות של אסירים
המשקיפות שלנו תיעדו מעבר של פועלים פלסטיניים בעלי אישורים לעבודה בישראל במחסומים של תרקומיה וטול כרם. המעבר בתרקומיה היה חלק (ראה 20, 23 ו-29 בפברואר). המעבר דרך מחסום טול כרם היה קשה בהרבה. האישורים מאפשרים שהייה בישראל משעה חמש בבוקר ועד 5 אחה"צ אך החיילים מתחילים את הבדיקה רק משבע בבוקר ופועלים רבים מצליחים להיכנס רק בשמונה בבוקר או מאוחר יותר, בהפסידם שעות עבודה יקרות. (ראה דוח משמרות הבוקר של טולכרם מה-16, 18, 23, ו-24 בחודש) בתרקומיה בבוקר ה-17 פברואר ראו משקיפות מחסוםWatch מעבר של 6 אוטובוסים עם משפחות בדרכם לבקר קרובים הכלואים בבתי כלא שונים בישראל. שעתיים נמשכה הפריקה, הבדיקה והטעינה מחדש של החבילות שהביאו המשפחות. מעבר משפחות עם תינוקות קטנים היה קשה ומעייף במיוחד כי שום מתקנים לישיבה, מנוחה או אפילו דוכנים לפרוק עליהם את החבילות אינם קיימים שם או בכל מחסום אחר.