מחסוםWatch מתריע – יולי 2005 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – יולי 2005

ראשון, 31 יולי, 2005

בין כיסופים לחווארה

מכתב שנתקבל מהתנחלות שילה:

לנשות מחסום ווטש: ברצוני לידע אתכן על הפרות חמורות של זכויות אדם במחסום באזור עזה. במחסום עוברים מדי יום אלפי אנשים, רבים מעוכביםinfo-icon ללא סיבה ואף אינם מורשים לחצות את המחסום. אשמח לטיפולכם בעניין. המחסום נמצא בציר כיסופים והוא מונע מתושבי גוש קטיף לשוב כבני אדם בעלי זכויות לביתם. אשמח לקרוא דיווחים שלכם על פעולות הצבא והמשטרה במחסום כיסופים ועל פעילויות מחאה ומעקב שלכן אל מול התופעה המדאיגה.
שלכם, רועי

הרמנו את הכפפה:

עכשיו, כאשר תושבי גוש קטיף התעוררו לזכויות אדם ולמניעת חופש התנועה זכרנו את מיליון תושבי הגדה שאינם גרים בבתים עם גגות אדומים. הכיבוש הנאור והמוסרי ביותר בעולם, ששרת את תושבי גוש קטיף ברוחב לב ויד, במשך שנים ארוכות, לפתע - פלא פלאים – הושיט להם יד וביקש מהם לעבור דירה. בו בזמן עוברים מאות מתנחלים במחסומי צה"ל בגדה – בלא שמניעת זכויותיהם של הפלסטינים (המיועדת להגן על זכויות היתר שלהם) הפריעה להם כהוא זה. האמפתיה הדביקה המלווה את מהלך שינוי הכתובת של תושבי גוש קטיף תאפשר, כמקווה, לרועי ולא רק לו, לראות נכוחה את ההבדל בין אנשים בעלי זכויות לבין אלה חסרי הזכויות.

חווארה 31.7: מחסום נסגר, אין יוצא ואין בא. 800 עד 1000איש ממתינים כבר שעות ארוכות. אין מיםinfo-icon והחום איום. טלפנו ישירות למח"ט, הוא ביקש שלא נגזים בנתונים המספריים, אנו אומרות שהמצב על סף קטסטרופה. 

  • אמבולנס עם פצוע ראש בדרך לטיפולים בירדן ממתין למעלה מחצי שעה. בידי אשתו ערימה של מעטפות עם צילומים ואישורים רפואיים אבל למי יש זמן? האמבולנס עוקף את התור ובעמדת הבדיקה ימתין עוד 25 דקות עד שישחררו אותו החיילים לפנים משורת הדין. נהג האמבולנס לחוץ מאוד, "הוא ימות כאן" אומר בכעס.
  • גבר כחוש מגיע מכיוון המוניות ברגל כשעל גבו הוא נושא ילדה חיוורת ורזה מאוד עם מטפחת קשורה לראשה. הילדה חולת סרטן בשלבים אחרונים. אי אפשר לטעות במראה, הם שבים עכשיו מאיכילוב מטיפולים כימותרפיים, האב נושא את הילדה על גבו, ביד אחת מזוודה ובשניה זוג קביים. החיילים לא נותנים להם לעבור. אנו מעבירים אותם לצל אבל הילדה לא יכולה לעמוד על הרגליים. אני בא עכשיו מישראל, אומר האב, ולשכם לא נותנים לי להיכנס? 25 דקות שלמות בודקות אותם החיילות (בכניסה לשכם – לידיעה!!!!) וגם זה רק לאחר שהקמנו קול צעקה. לבסוף מאשרות להם החיילות לעבור, ברגל כמובן. שני חולי דיאליזה שתקועים בתור כבר כמה שעות לא היו בעלי מזל כזה! 

לאחר זמן רב מעבירים את כל הנשים והילדים בנחשול אדירים ללא כל בדיקה.. בקופסת מתכת המונחת במחסום מצויות עשרות תעודות זהות שלא ברור לנו למי הם שייכות. (נוהל אסור לדברי הפצ"ר). 

בתור היציאה והכניסה של כלי הרכב אף אחד בינתיים לא עובר. אמבולנס עם חולה לב עובר רק לאחר שאנו פונות לאחד הקצינים. לאחר שעות ארוכות בחום בלתי נסבל של 35 מעלות המחסום מתרוקן סוף סוף מההמונים. אין מחבל, ואין חגורה ואין כלום!

ח'רבת טוואני (דרום הר חברון) 30.7: השבוע נערכת קייטנה לילידי בית הספר ולכן הוחזר לווי הצבא והמשטרה המגן על ילדי אום טובה בדרכם לבית הספר. מדובר בעשרים ילדים כאשר המבוגרת ביניהם היא בת עשר. הלווי אוסף את הילדים ליד הקרוואנים של מתנחלי חוות מעון. קבלנו ידיעה כי המתנחלים אינם מאפשרים לילדים ולצבא לעבור.

בחוות מעון 3 קראווונים למגורים, נדנדות, גפנים וכלבים מסוג בוקסר ואמסטף. מתנחלת עם תינוק על הידיים שצועקת עלינו: זה שטח פרטי, מה אתן עושות שם.

המראה שנפרס לפנינו: 20 ילדים, שני פעילי שלום, ג'יפ משטרה כחול עם שני שוטרים, שני ג'יפים צבאיים עם עשרה חיילים (הפלוגה המסייעת של גדוד לביא), האוטו הלבן של רכז הביטחון של מעון ושלושה מתנחלים. השוטר מפציר במתנחלים שיאפשרו לילדים לעבור – והם בשלהם. השוטר מזמין את אחד המתנחלים להיכנס לג'יפ שלו, ואומר לחיילים: המשיכו ללכת עם הילדים. רכז הביטחון של חוות מעון מסביר כי המתנחלים מתנגדים לקייטנה כי לא כתוב באמנת ז'נבה שצריך קייטנה, כתוב רק שצריך בית ספר, והילדים עוברים ליד הבית שלהם וזה מפריע להם!

לכל אבירי זכויות האדם בכיסופים – ככה נראות זכויות האדם במחסומי צה"ל בשטחים, במשך כל שנות הכיבוש.

ולסיום, קורות חמור קטן אחד – חמור הרש:

אל ח'דר 12.7: תושב חוסאן שכבר במת"ק ביקש לדבר אתנו, מצא מתורגמן בחסימה באל-ח'דר וסיפר את הסיפור הבא:

לפני 18 ימים החרימו את החמור שלו ליד תחנת הדלק בביתר עילית (למה?). אמרו לו שהחמור ישוחרר כעבור 15 יום באותו מחסום. כאשר הגיע אחרי 15 יום החמור לא היה וגם אף אחד לא ידע היכן הוא. המוצא הישר מתבקש לפנות למועצת כפר חוסאן ויבוא על שכרו.