מחסוםWatch מתריע – אוגוסט 2005 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – אוגוסט 2005

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
רביעי, 31 אוגוסט, 2005

ומה למדנו בחודש אוגוסט?

 

מה בין מחסום למחסום

– בכניסה לגוש קטיף הציבו בחודש אוגוסט מחסומים למניעת זליגת ישראלים לגוש. התלונות הרקיעו לשמיים, אנשים חיכו שעה, שעה ורבע למעבר, ה"זליגה" הייתה חופשית. 

בכל חודש אוגוסט היה סגרinfo-icon בשטחים – חג ליהודים חגא לפלסטינים - כדי שלא להפריע למהלך ההתנתקות: אי אפשר להגיע לעבודה, אי אפשר להגיע לרופא אם אינך גוסס, אי אפשר להגיע למסגד או לכנסייה להתפלל.

תושבי גוש קטיף התלוננו מרה על כי נדרשו להציג תעודת זהות בכניסה לגוש. ומה קורה לעוברים בתוככי ירושלים:

"בדרך לפשפש (אבו דיס על דרך יריחו...), במורד הגבעה, בצדו הימני של השער, לוחות מתכת מרותכים לחסימה. מישהו כופף את הלוחות והם מורמים בצד הימני של השער, ואנשים זוחלים דרכם לעבודת יומם. שני חיילים עומדים על המשמר, "מקבלים את פניהם" ובודקים את ניירותיהם של העוברים-הזוחלים".(אבו דיס 19.8.05)

"כדי לעבור במעבר הזה צריכים העומדים מצדו השני להשתוחח אפיים ארצה, לזחול קצת דרך הפתח המשולש ואז יוצאת יד ומושיטה את המסמכים. אחר כך מופיעות הפנים ואחר כך, אם מאשרים זאת החיילים, יוצא גם הגוף כולו ואתו ההסברים והתחנונים". (אבו דיס 28.8.05)

"במתחם המחסום צחנה מפגר או מאשפה רקובה, מסביב אבק העולה מן המחצבה....הכבישים האינסופיים האסורים על הפלסטינים, גדרות התיל והחומות, זו התפאורה לסבל האנושי". (בית איבא 30.8.05)

ומה בין גירוש לגירוש - בגוש קטיף הודיעו למתנחלים על מועד הפינוי שנתיים מראש. ולפלסטינים? - מתי מודיעים להם – והאם בכלל? למתנחלים סיפקו אוטובוסים להסעה מן הגוש – האם מישהו מכיר את חברת ההסעות המובילה מגורשים פלסטינים לבתי מלון? האם מישהו שמע על הליווי הפסיכולוגי לזקן, לילד ולאישה הפלסטינים, שחדרו לביתם באישון לילה והוציאום מן המיטות באיומי רובים?

ומה בין הרס להרס – איפה המכולות של מאות הפלסטינים שביתם נהרס על תוכנו והם עמדו מנגד חסרי אונים?

ומה בין שימוש בילדים בכיבוש ושימוש בילדים בגירוש?

ומה בין מפוני גוש קטיף לחיילי המחסומים - הארץ מלאה התפעלות מההתנהגות המתחשבת של חיילי ישראל ושוטריה בעת הפינוי מגוש קטיף. וכלפי הפלשתינים?

"חיילים בלגלוג מפזרים "כיף חאלק" מלווה בבדיחות בעברית". (חווארה 6.08)

"הרבה גערות "ארג'ע" ו"ואחד ואחד". "בעמדות הבדיקה החייל המאבטח, אחרי חילופי "ארג'ע לווארה" עם הגברים הצעירים העומדים מולו מסמן להם באצבע על הפה לשתוק!" (חווארה 31.08)

"חייל שואל את הנבדק כמה ילדים יש לו: "יעני, כל שנה ילד מה?" כל זמן שיכולים"-- השיחה מלווה בתנועות ידיים גסות". (חווארה 28.08)

האם אותו משפט היה נאמר גם למתנחל במעבר במחסום?

"בתגובה לתור אין-סופי במעבר, החיילים עוסקים בענייניהם, לא ממהרים. אחד הממתינים ניגש לברר למה המעבר איטי כל כך: "אתה עומד ככה סתם, והוא עומד והיא עומדת ולא עושה כלום, למה שלא תבדקו?" ובתגובה: "תתקשר למשרד הביטחון שיגדיל את התקציב וישלח עוד חיילים, תחכו בסבלנות, גם באירופה מחכים – אני אירופאי ויודע".(מחסום 300 28.08)

ובסיכום: מה למדנו בחודש ההתנתקות? כאשר פיקוד צה"ל מעביר מסר של "נחישות ורגישות" המסר עובר וזכויות האדם נשמרות – ולמה אין זה כך במחסומים ברחבי הגדה?