קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה ס. ועינה פ. (מדווחת)
22/03/2016
|
בוקר

בוקר קל וקצר

כשהגענו למחסום קלנדיה בשעה 5:30 כל חמש תחנות בידוק היו פתוחות והתורים לא חרגו מן הסככה החשוכה לרוב, כי רק ארבע נורות מתוך ה-12 דלקו. כל פעם שהקרוסלות בקצה המכלאות נפתחו, חיילת התורן נתנה, בחוכמה, למספר גדול של אנשים לעבור לאזור הכניסה לבידוק, כך שהתורים שם היו ארוכים אבל לא הייתה אווירה לחוצה באזור הסככה.

בשעה 6:10 התחלנו לעקוב אחרי איש בסוף אחד התורים ולמדנו שלקח לו 15 דקות להגיע לכניסה לבידוק, כשליש הזמן בבוקר של תורים ארוכים. לעומת זאת, כששאלנו על המצב במחסום ביום הקודם, כאשר לא הייתה לנו משמרת שם, אמרו כל המשיבים שהיה קשה במיוחד. אחד אפילו הראה לנו צילומים של התורים שהגיעו עמוק לתוך החניון (דומה לצילומים שאנו בעצמנו צלמנו במשמרות קודמות).

השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:10 ופעל עד 6:35, כאשר חייל המת"ק החליט שאין צורך בו יותר, בגלל התורים הקצרים דרך המכלאות, ועזב.

ב-6:45, כשהמכלאות התרוקנו, עברנו גם אנו דרך הבידוק, מהלך של 10 דקות. בפעם הראשונה, אגב, ראינו במו עינינו חייל שהתעסק בסמרטפון שלו כשהגענו לחלון (לא שלא האמנו כל השנים לפלסטינים שמתלוננים על כך באוזנינו), ולפי המבט על פניו כאשר הרים את עיניו וראה מי עומדת מולו, די התעצבן שהוא נתפס במעשה.