עזון עתמה, ראס עטיה

צופות: 
דליה גולומב, נוגה פורטר, שוש חן, ריקי שקד (מדווחת)
22/03/2016
|
בוקר

ראס עטייה -

ראש המועצה וסגנו נעדרו מהמקום. אך מצאנו מרפאה פעילה בבנין, ונשים שהגיעו עם ילדיהם. האחות האחראית (היחידה) ספרה כי היא עובדת 3 פעמים בשבוע, מתוכם פעמיים בשבוע עם רופא המגיע לכפר. המרפאה מטפלת בחולים,  בנשים בהריון ובחיסוני  ילדים בבתי הספר.

בחוץ הסתובבו ילדים, לשאלתנו הסבירו כי למדו שלוש שעות וסיימו בגלל השביתה (שעדיין לא הסתיימה).

נסענו משם לכיוון ד'בעה, ובדרך פגשנו את פ., שהציג עצמו כמפקח במשרד החינוך הפלסטיני, סיפר שפרסם 5 ספרים בחשבונאות וכלכלה. הוא שמח לפגוש בנו ולשוחח. הביע אמונה שפעילות של שלום תשנה בסופו של דבר.  התעניינו בשביתת המורים. לדבריו,  השביתה הסתיימה. אומנם המשכורות של המורים נמוכות יחסית הסכים,  אך לדעתו השביתה היא תוצאה של בחישה פוליטית נגד הרשות. לגבי הילדים שהסתובבו בחוץ לאחר 3 שעות לימוד הסביר, שהם לומדים בשתי משמרות כי משפצים את אחד מבתי הספר בראס עטיה ולכן יצרו גם משמרת אחר צהרים. נדמה היה לנו , שאנו שומעים את מגרונו את קולה של הרשות, ובאנגלית משופרת. הוא עצמו גר עם משפחתו בד'בעה. כפר של כ-400 איש. בכפר בית ספר מעורב, עממי ותיכון. כולם מתפרנסים בעיקר מחקלאות גם עובדי הוראה ועובדי רשות. רוב האדמות מעבר לגדר. האדמות שלו לא עובדו כבר שנתיים, הוא עצמו מנוע. בעונת המסיק יש אישור לאדם אחד בלבד ממשפחתו.

 

עזון עתמה -

המטרה הייתה לפגוש את ב. שצלצל לפני כשבוע ימים וסיפר על סגירה של הכניסה לכפר. הגיעו כ 15 חיילים והטילו סגרinfo-icon על הכפר. בדרך כלל,  מאפשרים בסגרים כאלה לתושבי הכפר להיכנס, הפעם לא אפשרו כניסה אפילו לתלמידים שחזרו מבית הספר, ולאנשי הכפר שחזרו מעבודה או סידורים. מאחר שלא הצלחתי ליצור קשר טלפונית עם ב. מאז אותו יום, נסענו לברר. ב. סיפר שהסגר נמשך 3 שעות. החיילים הסתובבו בכפר אך לא נכנסו לבתים, ולא נוצרו עימותים. אחר כך פשוט הסתלקו. ב. הוביל אותנו לסיור בכפר, שגדר ההפרדה מקיפה אותו מכל צדיו, למעט הדרך הנכנסת לכפר מכיוון בית אמין. עמדנו על הכביש הישן שהיום סגור ע"י הגדר, וגם שערי תקווה ואורנית  המקיפות אותו נראו לרגע  כישובים צלבניים מוקפי חומה.

ב. עצמו מלבד היותו חבר מועצה עובד בבנין בישראל. בעבר הוביל אותו הכביש הישן 5 דקות לכפר קאסם, היום הוא נאלץ לעבור במעבר אייל. חשנו את המרחק על בשרנו כשחזרנו הביתה.

בכפר ראינו חממות רבות. הרוב מתפרנס מחקלאות, אלא ממה יתפרנסו ? שואל ב. בעצב.