ביקור אצל משפחות בבקעה, חמרה (בקעות), מחסום מעלה אפריים

צופות: 
ענת ש.,רינה צ. (כותבת) ושני אורחים מאירלנד
14/03/2016
|
בוקר

 אצל משפחת סביח בחאלת חד'ר
בביקור האחרון לפני שבועיים הגענו זמן קצר אחרי שהמינהל האזרחי הרס את ביתם בפעם השנייה. הפעם לא היה איש בבית. השכנים אמרו שהם נסעו לטובאס. במקום ניצב אוהל קטן חדש שקיבלו מהצלב האדום, ובתוכו בסדר מופתי כל רכושם עלי אדמות: המזרונים, השמיכות, כמה ארגזים, שידה קטנה עם כלי המטבח, כירת גז ישנה, בחוץ היו כמה כיסאות פלסטיק. וזהו. 

שני הורים מבוגרים ובנם הצעיר מנהלים את חייהם באוהל ששטחו 2X3 מטר בערך. האוהל, שאינו אטום למים, מצכוןסה ביריעת ניילוןinfo-icon. ליד האהל עוקב מיםinfo-icon כמו ליד אהלים אחרים, כי אין אספקת מים ליושבי האוהלים. הם משלמים על מים ועל ההובלה, וזה מייקר את מחיר המים פי כמה וכמה ממה שמשלמים בהתנחלויות על מים זורמים בברזים ובממטרות.

מעניין שהם השאירו את רכושם ללא מנעול ובריח (אנחנו נכנסנו לאוהל בלי בעיה), בבטחון שאף אחד לא יגנוב. הם גרים רחוק מהכביש..

במרחק מה  בצל עץ ישבו גבר ושלוש נשים ותלשו תרמילי אפונה מערימת שיחי אפונה. הם גרים בטובאס ופה יש להם חלקת קרקע. היום קטפו אפונה.

 

אצל משפחת חאמד דרגמה

בחאלת חד'ר ראינו עדר כבשים בחצר מגודרת ולידו אוהל של הצלב האדום. לא היה שם איש. השכנים אמרו שהם גרים ליד כביש 90 מול הכניסה למחולה. מסתבר שהמשפחה אכן גרה באותו מקום שיש בו חשמל. הורים מבוגרים עם  4 בנים. העדר בחאלת חדר שייך להם ואחד הבנים ישן שם ושומר עליו. הם מתפרנסים מהעדר ומחקלאות.

 

מהביקורים אצל משפחות בבקעה למדנו שבאזור זה מתקיים סוג של חקלאות שלחין, בעיקר ירקות, על אדמות חכורות. בעלי האדמות גרים בטובאס והקשר שלהם עם האדמה מצטמצם לגביית דמי החכירה. את המים הם קונים מבעלי בארות ואת החשמל - מיהודים, לא ברור באלו מחירים. 

 

ואגב הרס האוהלים: שאלנו למה הרסו אוהלים של חלק מהתושבים ושל אחרים לא הרסו, טענו בפנינו שהמתנחלים במחולה מכתיבים לצבא למי להרוס ולמי לא. אין לנו מושג אם יש בסיס עובדתי כלשהו  לטענה הזאת.

 

אל עג'אג'

נסענו לאל עג'אג' כדי להראות לאורחים את שרידי ההריסות שם ואת תנאי המגורים העלובים של התושבים, לאחר ששוקמו. אינני יודעת מדוע, אבל במקום זה איננו זוכות לקבלת אורחים ואיננו מוזמנות לבתיהם. הפעם זכינו לקבלת פנים עוינת במיוחד מצד בחור צעיר שחזר מהעבודה, ואנחנו היינו בדרכנו החוצה. גם עם מעט הערבית שהבנתי  מדבריו הבנו  שהוא עוין את ישראל והישראלים, לדעתו פלסטין משתרעת מהים עד הירדן,שבה אין מקום ליהודים. הוא לעג כשהצגנו את עצמנו כפעילות לזכויות אדם, על אלו זכויות אנחנו מדברות?

 בשיחה אחרת "על המצב", שהיתה לנו היום אצל משפחה אחרת, שאלנו מה היו מעדיפים כפתרון סופי של הסכסוך. הם השיבו שהם מעדיפים שלטון ישראלי על שלטון פלסטיני (במיוחד כשרואים מה קורה במדינות השכנות), ובלבד שיהיה שוויון זכויות  ויחס הוגן  למיעוטים.

הנה כך הפלסטינים אינם עשויים מיקשה אחת, ממש כמו היהודים.

 

בצומת אריאל ראינו חיילים חמושים שמאבטחים את הטרמפיאדה לכיוון מזרח. 

מעל הכפר קבלאן חנה ג'יפ צבאי בצד הדרך. 

בחזרה- ג'יפ צבאי במחסום זעתרה / צומת תפוח.

 

מחסום חמרה 10.25- מעט רכבים. רק מסלול אחד פעל.

מחסום מעלה אפרים 15.30- שני חיילים חמושים עלו למגדל השמירה.