כפר א-לבד, שופא

דו"ח ממשמרת לכפרים שוּפא ולַאבֶּד, הסמוכות להתנחלות אבני חפץ.

בשני הכפרים, שופא ולאבד, ישראל נוקטת אסטרטגיה דומה מבחינת הנגישות של הפלסטינים לאדמותיהם. מוצאים אותה גם במקומות אחרים: ישראל מונעת מהחקלאים הפלסטינים להגיע לאדמתם, לא ע"י מחסום או גדר, אלא ע"י כך שמסלקים אותם מחלקותיהם בכל פעם שהם באים לעבד אותן.  בהמשך, חלק מהאדמות האלה מוכרזות "אדמות מדינה".

מערבה לשופא וסמוך לה נמצאת עזבת שופא – לשתיהן מועצה מקומית משותפת. למרות זאת, הצבא הציב ביניהן מחסום. בכך לא רק הפריד ביניהן אלא גם חסם לשופא דרך ישירה וקצרה שהיתה לו לטול כרם. גזל אדמותיה לטובת אבני חפץ החל ב 1986 ונמשך עד היום.

בכפר לאבד גם כן נעשתה הפקעת האדמות לטובת התנחלויות אבני חפץ ועינב באותו זמן. היום התושבים חוששים שמניעת הנגישות של החקלאים אל חלקותיהם, מרמזת על סכנה של הפקעות נוספות, והכרזתן "אדמות מדינה".
------------------------------------------------------------

10.30 הכפר שופא נמצא דרומית מערבית לטול כרם. התנחלות אבני חפץ מפרידה בינו לבין עיר המחוז טול כרם. 
נפגשנו במג'לס של שופא עם אחד מעובדי העיריה (פרטיו שמורים איתנו).

סיפורו מתחיל בגזל אדמות: מתוך 11.000 דונם שהיו לכפר נלקחו ממנו בשנת 1986 כ 3000 דונם, עליהם התיישבה התנחלות אבני חפץ.
לפני 3 חדשים הכריזו על 43 דונם מאדמות הכפר כ"אדמות מדינה", מאחר שלא עובדו במשך 3 שנים.  לפני חודשַיים  10 אנשים מהכפר קיבלו הודעה שאסור להם לבוא לאדמותיהם הנמצאות ליד מחסום התאנים (ליד ג'בארה).  בהמשך לכך – לפני 20 יום – הצבא נכנס לשם וכרת עצי זית והרעיל את גזעיהם (כך שלא יוכלו לצמוח מחדש).
ליד המחסום המפריד בין שופא לעזבת שופא נלקחו מהם לאחרונה  350 מ"ר לשם בנייה של עמדת תצפית.

הנגישות לאדמות:
באשר להסדרים המאפשרים חריש ומסיק: יש תיאום עם המת"ק והצבא אחת לשנה למסיק למשך שבוע אחד. לחריש – אין תיאום ואין הגנה. המתנחלים לא מפריעים לחריש, אבל הצבא מפריע לפעמים... לכן הם יוצאים לחריש ומסתכנים.
הם מרגישים שתהליך הפקעת אדמותיהם הוא תהליך מתוכנן שגם יימשך.
הדרך בה מודיעים לפלסטיני שאדמותיו בסכנה היא ע"י תליית צָו בית משפט על אחד העצים בשטחו, עם אזהרות או הזמנה לדיון. לעיתים קרובות הוא אינו מודע להודעות אלה, ואחרי חודשים כשדנים בעניינו, מאשימים אותו על שלא הגיב כאשר קיבל את הצו.

התנכלויות של הצבא:
לפני מספר שבועות ילד מעזבת שופא זרק אבן לעבר הכביש, כתוצאה מכך הצבא איים עליהם שאם זה יקרה שוב – יהרסו את הבתים שנבנו מחוץ לשטח B (המותר לבנייה). באותו לילה נכנסו בלילה ל 15 בתים לחיפושים ולאיומים.
מחסומי פתע היום בשעה 7 בבוקר (לראשונה) הציבו שני ג'יפים בשני עברי הכפר למשך כשעתיים ובדקו כל עובר. ג'יפ שלישי עבר בתוך הכפר לבדוק את תגובת האנשים.
לעתים הם באים בלילה, רגלית. אם יש מצלמות על הבתים, הסרטים שבהן מוחרמים.

מים: יש באר בעזבת שופא, אבל בגלל המחסום שבינו לבין שופא אין אפשרות וגם לא מרשים להעביר משם צינור מים.  בשופא עצמה יש באר רק למי שתייה, והם נאלצים להשתמש במי השתייה גם לחקלאות. כמובן שזה לא מספיק.

התושבים: כ 1500 תושבים. (במספר כזה המועצה היא מג'לס ולא בלדייה).
כ 250 עובדים ברשות. 300 צעירים – סטודנטים,
כ 30% מהם, לאחר הלימודים עוזבים לחו"ל מחוסר אפשרות לעבודה.

מה הם מבקשים?
1. להסיר את המחסום בין שופא לעזבת שופא. - "המוקד לזכויות הפרט" מטפל.

2. להעביר צינור מים שיעביר את המים מהבאר בעזבת שופא לשופא. – נברר.

12.00 הכפר לַאבּד נמצא צפונית לשופא ומזרחית לטול כרם.
בכפר חיים 5000 תושבים. המועצה היא 'בלדיה'.
נכנסנו לבניין ופגשנו את ראש הכפר וכמה תושבים ששמחו לקראתנו ונראה שניהנו לשוחח איתנו על ענייני ישראל - פלסטין.

האדמות והגדר: על אדמות הכפר התיישבו ההתנחלויות אבני חפץ ועינב. מתוך 16.500 דונם נלקחו מהם 2000 דונם.

מסביב להתנחלות אבני חפץ יש שתי מערכות גדר. האחת מקיפה את שטח הבתים הנמצאים על כ - 1000 דונם שנלקחו מהכפר. השנייה מקיפה כ - 1000 דונם נוספים לשימוש ההתנחלות.
לחלקות שבין שתי הגדרות הכניסה מותרת לחקלאים רק בעת המסיק ובאישור הצבא למשך שבוע.
ישנן גם  חלקות אדמה ליד אבני חפץ מחוץ לשתי הגדרות, שמונעים מהם לעבד אותן. למשל:  המתנחלים באים לשטח הררי, תוקעים בו דגל ישראל, ואוסרים על החקלאים להתקרב אליו.
מניין השם "אבני חפץ? השטח היה שייך למשפחת חפאצ'י... על כן נקראת ההתנחלות אבני חפץ. (לדבריהם - "גם את השֵם גנבו לנו").

סיפורים אישיים על גזל אדמות:

חקלאים שאדמתם נמצאת מחוץ לגדר החיצונית אך קרוב אליה נתונים בסכנה:
לפני כשנה, ע. עם ילדיו מסקו בחלקה שלו, לפתע הגיעו 3 מתושבי אבני חפץ חמושים בסכינים, איימו עליו שיעזוב את המקום וָלא - ישחטו אותו. הוא עזב את החלקה, וכשחזר בערב לאסוף את הציוד והזיתים שהספיק למסוק, התברר שהפורעים גנבו הכל.
ע. התלונן למת"ק הפלסטיני שקישר אותו עם משטרת אריאל. שם הראו לו תמונות של אנשים כדי שיזהה מי מהם היו שלושת הפורעים. בתמונה לא היו המתפרעים... כמובן שאי אפשר היה לזהות איש.
במקרה אחר לפני כשנתיים, אותם 3 פורעים תפשו זקן שמסק בחלקתו, היכו אותו עד אובדן הכרה הם פצעו אותו קשה. בני משפחתו מצאו אותו ללא הכרה. הוא טופל לבסוף בבית חולים בישראל.

 הסכמנו עם ע. שנגיע שוב לכפר ויחד איתו נצא לשטח ונצלם.

לפני שעזבנו, השארנו לראש הכפר את מספרי הטלפון של המוקד ושל יש דין. הם לא היכירו אותם.
 מסרנו לע. - שמעוניין לעבוד בישראל אך "מנוע" - את מספר הטלפון של סלביה.

המפה: הקו הצהוב מסמן את השטח של שופא. הקווים הכחולים מסמנים את האדמות שנלקחו מהם.