חבלה

צופות: 
צופות: מיכל ב., אנה ב. (אורחת) קרין ל. מדווחת
16/03/2016
|
אחה"צ

 מטרת המשמרת, בנוסף לצפייה בשני המחסומים החקלאיים להכיר לחברות החדשות את המובלעות שיוצר מכשול ההפרדה והסבל שנגרם בעטיו לפלסטינים. רציתי גם לצלם את השלטים הצהובים הגדולים שעל השערים שעליהם יש לסמן את שעות הפתיחה – אין יותר שלטים על השערים אליהם הגענו..

11:45 מובלעת שערי תקווה – אלקנה, הסברים לגבי המצב הקודם, מחסום עזון עתמה, הבית של האני, נסיעה לאורך החומה לאורנית, שער 4 שאינו נפתח יותר, נסיעה בכביש המערכת לאורך הגדר בה נמצא עוד שער סגור.

12:35 מחסום חקלאי שער 1447

מכונית עם גבר ואשה צעירים ואדם עם עגלה ריקה רתומה לחמור מחכים כבר מעבר לעמדת החיילים. לפני שהספקנו לצאת מהרכב נעמדת לידנו מכונית נוספת בה שני צעירים. הנהג מציג עצמו כדובר "רק" עברית, מחכה לחזור לביתו בעזון עתמה, מתלונן על כך שהשער נפתח בבוקר בשעה 8:00 ולא ב-6:00. מוסיף שכל החקלאים מבקשים להקדים את שעת פתיחת השער, זאת הייתה גם בקשתו של האיש בעגלה. הוא מסביר גם שבבוקר ירד גשם ורק מעט חקלאים יצאו לעבוד.  

12:45 מגיע הרכב הצבאי ממנו יורדים 4 מ"צ שניים נשארים בעמדה, שניים פותחים את כל השערים, בודקים את התעודות של הנכנסים לשטח הרשות ושל היוצאים ממנה. מגיעות עוד שתי מכוניות הנכנסות, כמה חקלאים בודדים יוצאים, מגיעה ממזרח משאית מאד גדולה, שני צעירים יורדים, עוברים את המחסום ומשוחחים אתנו. גם הם מעזון עתמה, ומספרים (מה שכבר ידענו) שעל הפועלים שעברו בעבר במחסום הפתוח תמיד של עזון עתמה נאלצים עכשיו לעבור במחסום אייל. ולפתע הם חוזרים למשאית שלא עברה את המחסום. שאלנו את החיילים מדוע לא אפשרו למשאית לעבור והם ענו שאפשרו אך הנהג החליט לא לעבור. עזבנו לכיוון חבלה.

13:30 מחסום חקלאי חבלה 1393

כשהגענו, לא היו פלסטינים שחיכו לעבור לכיוון חבלה. חמישה הולכי רגל, אחריהם שלוש מכוניות פרטיות, עגלה רתומה לסוס, שתי משאיות גדולות עמוסות בעצים וצמחים אחרים, עברו בזה אחר זה. הגיעו עוד כמה מכוניות ועברו, גם לכיוון חבלה. סיפרתי בקצרה את סיפור המשאבה החשמלית שנתרמה ע"י שוודים, ושאחרי שהוחרמו שתי המשאבות ונדרש לשלם כופר, חוברה שוב, לאחר חודשים ארוכים, המשאבה הישנה.

 

14:00 מובלעת אלפי מנשה עם הסברים על שינוי תוואי הגדר באזור, ביקור בערב א-רמדין, שם חל שינוי משמעותי במבנה בית ספר, אך שרידי הריסות ישנות עדיין נראים בכל מקום בשטח. המשך למחסום אליהו, לאזור מינהלת האתר, הפיתוח הסביבתי המושקע גורם לתגובה קשה על הרוע בעצם קיום המחסום במקום זה. תגובה נוספת להזדעזעות מהמצב בו נאלצים הפלסטינים לחיות הייתה: "למה כולם כל כך נחמדים אלינו?"

 

המשכנו עד הכניסה לקלקיליה, אחת החברות העירה שברור לגמרי למה התכוון נ. במשתלה כשדיבר על כלא.