ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה רייכמן, חנה הלר ותמי ריטוב (תמי, חברה חדשה – מוסיפה נקודת מבט רעננה)
10/03/2016
|
בוקר

 

7.15 – 5.40

מחסום ריחן- ברטעה  - 5.40  מגרש החניה העליון מלא בפועלים הממתינים להסעה למקומות העבודה, בשרוול זרם בלתי פוסק של פועלים היוצאים מן הטרמינל. במגרש החנייה התחתון פגשנו את א', לדבריו ליד יעבד יש היום באופן חריג הרבה חיילים וכל המכוניות נבדקות. 
משאיות עמוסות בתיבות מלאות בירקות וארוזות בניילון כחול ממתינות לפתיחת מחסום הסחורות. הנהגים מתלוננים על השעה הארוכה שהם נאלצים להמתין, תוך חשש לפגיעה באיכות התוצרת החקלאית. מבקשים להקדים את זמן הפתיחה לקראת הקיץ והחום. פועלים מתלוננים שוב פעם על פתיחת המחסום המאוחרת בימי שישי, הפנינו אותם למוקד להגנת הפרט.
ליד השער בחניון התחתון תור קצר מאוד של פועלים הנכנסים לטרמינל בקצב מהיר (קבוצות של 50 איש), בטרמינל פועלים כבר כל השבוע 5 אשנבים בשעת הבוקר המוקדמת.

 6.05 - מגרש החנייה מתמלא במכוניות, הנהגים מפליאים בתמרוני חנייה ומצמידים את המכוניות האחת לשנייה. הפועלים ממהרים לתור אל הטרמינל ומתחיל להיווצר תור ארוך מאוד. הם עומדים צפופים, חלקם אוחזים בצידניות אוכל. תהיתי מי היד שהכינה, גם להם ישנה אימא, אישה ואחות. מביטים בנו מבעד לעשן סיגריות כשבמקום שורר שקט למרות הקהל הרב.הםמתקרבים לקרוסלה – אור ירוק וקבוצה של 50 מתקדמים. האור האדום עוצרinfo-icon באחת את סיבוב הקרוסלה ואפשר להיחבט. אולי הגומי העוטף את זרועות הקרוסלה מעמעם את המכה. רוב העוברים הם צעירים (לא חושבת ששמעו על המושג דור ה-Y) ואני  תוהה מה הם מרגישים, מה הם חושבים? הדרך הזו הרצופה בגדרות, מחסומים, שרוולי הליכה – נעשתה להם להרגל? האם רישיונות העבודה שפירושם כסף – מקהים את ההשפלה?
עיאד הסדרן המתנדב מעריך את מספר היוצאים בבוקר כ-2,500 איש. זמן המעבר מההגעה למחסום עד היציאה הוא בסביבות ה-20 דקות.

 מחסום עאנין – 6.30 – מכונית המת"ק ואנחנו מחכים לחיילים. ב-6.38 מגיעה עוד מכונית של המת"ק עם חיילים שפותחים את המחסום. ב-6.45 מתחיל המעבר כשבדיקת האישורים נעשית במכונית המת"ק. יצאו 53 אנשים, חמישה טרקטורים ושלושה ילדים בחופשה כפויה. הרוב עברו רגלית וליד המחסום עצרו ובירכו וחייכו אלינו ברכת בוקר טוב בערבית ובעברית, לסירוגין. אחדים פותחים בשיחה קצרה. המחסום נסגר כשאחרון הפועלים עבר ב-7.15 .זו הייתה תמונה כמו מתוך מחזה אבסורד, שעת בוקר מוקדמת, קרירות עם עננים נמוכים, פועלים חוצים את גדר המחסום לעבר חלקות האדמה שמעבר לגדר, ושלוש נשים ישראליות בגיל מתקדם, כביכול מעולם אחר, מקדמות את פניהם.

ילדי הבדואים הגרים למרגלות המחסום שלומדים באום ריחן מחכים להסעה לבית הספר, שבכל זאת פועל. על שערי המחסום שלט צהוב מאוד וריק מאינפורמציה. הבנאליה של הגדרות, הבנאליה של המחסומים, הבנאליה של הכיבוש.