קלנדיה

בוקר שהתחיל רע מאוד, אך נגמר בסדר (יחסי), במחסום קלנדיה

הגענו למחסום קלנדיה ב-5:15. כבר כשהתקרבנו למחסום מהצד הישראלי שמענו רעש וצעקות, ואנשים שיצאו סימנו לנו בתנועות ידיים שהמצב גרוע. בפנים ערימת אנשים צובאים על פתחי המכלאות. אחרים, שלא רוצים להידחף, נסוגו אחורה, ישבו על הספסלים, התפללו בקבוצות או הסתובבו בסככה. מוכרי הבייגלה והעוגות סיפרו לנו שכך המצב כבר כרבע שעה-עשרים דקות. לצערנו אנו רגילות לראות תופעה זו, אך אף פעם לא ראינו זאת קורה כ"כ מוקדם בבוקר. אדם עם גבס על היד ועוד כמה אנשים מבוגרים כבר ניגשו להמתין ליד השער ההומניטרי, שאמור להיפתח רק בשעה 6. ברקע נשמעו גם צעקות ברמקול מעמדות הבידוק, שלא הצלחנו להבין.

בשלב מסויים הגיעו שתי נשים עם ילדות ותינוק. בהתחלה הן ניסו כנראה להשתלב ונדחקו בתוך הערימה. הדבר גרר עימות קולני שכמעט התפתח למכות בין הגברים. הן ניגשו לעמוד ליד השער ההומניטרי. יעצנו להן לשבת ולחכות שיפתח. החיילת באקווריום הודיעה כל פעם ברמקול שעמדה 5 פתוחה ופנויה ושיגשו לשם, אך פתחה את הקרוסלות לזמן קצר ביותר כל פעם והכניסה רק מעט אנשים.

אחרי כרבע שעה, כאשר המצב החל קצת להירגע, הגיע איש מבוגר דובר עברית טובה. הוא ניגש לחיילת וקרא אליה שתכניס יותר אנשים פנימה. הוא אמר, מה שידוע לנו היטב, שלפני העמדות אנשים עומדים בד"כ באופן מסודר, ולכן עדיף להכניס כמה שיותר אנשים. החיילת הגיבה לדבריו (הרבה פעמים התגובה היא התעלמות), אך טענה שהיא עושה מה שצריך. אז גם הגיעו כמה צעירים שרצו לחזור ודרשו מהחיילת לפתוח להם את הקרוסלה בכיוון ההפוך. היא דרשה מהם ברמקול להירגע והזעיקה בטלפון עזרה. בינתיים התורים התחילו להסתדר.

האיש המבוגר ועימו עוד כמה עשו סדר ואיפשרו לנשים עם הילדים, לאיש עם הגבס, לנכה הנשען על מקל ולאיש קשיש להיכנס לתור הרגיל בכניסה למכלאות. הגיע מאבטח שמוכר לנו כאחד שמתייחס יפה לאנשים. הוא דאג לפתוח את אחת הקרוסלות בכיוון הנגדי כדי שהצעירים שנדרשו לחזור יוכלו לעבור. הוא אמר לנו שהם שיכורים ועשו קודם בלגן בעמדות הבידוק. כנראה על כך היו הצעקות ששמענו קודם ברמקולים. בדיוק אז הגיעה תורן של הנשים עם הילדים לעבור את הקרוסלות. יצא שהקרוסלה נסגרה כאשר האשה המבוגרת (כנראה הסבתא) עברה עם אחת הילדות ואילו האם עם התינוק וילדה נוספת נותרו מאחור. ביקשנו מהמאבטח שיאפשר לאשה עם התינוק והילדה לעבור והוא אכן פתח את הקרוסלה והעביר אותם.

כעת כבר חזר הסדר על כנו ונוצרו 3 תורים מסודרים. החיילת שיצאה מהאקווריום ניגשה לדבר איתנו ואף הציעה לכבד אותנו בקוקה קולה, מהבקבוק שבידה. הגיע גם שוטר והעניינים נרגעו. התורים השתרכו לתוך החניה, אך היו מסודרים כעת. ח' מכרנו הגיע וסיפר שאתמול היו בשוק מחנה יהודה, שם הוא עובד, אנשים רבים. אך ברגע שנודע על הפיגוע ברח' צלאח א-דין במזרח העיר, מייד התרוקן השוק.

בשש ורבע הגיע קצין מהמת"ק ובעזרת מאבטח החל לפתוח את השער ההומניטרי, שם כבר המתינו רבים. בשש וחצי לערך כבר התקצרו התורים. הצטרפנו לתור ועברנו תוך רבע שעה. בחוץ פגשנו אנשים שסיפרו לנו שבימים האחרונים המצב גרוע במיוחד. אמרו שאתמול מישהו התעלף בתור והיה צריך לפנותו לטיפול. על מה שהיה היום אנחנו סיפרנו להם, כי הם הגיעו אחרי שהתורים כבר הסתדרו שוב.