ארתאח (שער אפרים)

4:02 השערים נפתחו, בשקט ללא הכרזה. לא שמענו הכרזות בכלל במשך הבוקר. אנשים דהרו לתוך מתקן המחסום.

4:10 שמענו צעקות מתוך המתקן. אין כמובן שום אפשרות לדעת למה.

4:25 ארבעה אנשים חזרו נכנסו נגד הזרם, משטח ישראל לכיוון הרשות הפלסטינאית. הקרוסלות היו מכוונים לסיבוב רק לכיוון ההפוך, אבל הצליחו לעבור: אחד נכנס לקרוסלה, סובב אותו נגד הכיוון עד שנתקע. כל החבר'ה לחצו על הברזלים עד שהזיזו אותם עוד טיפה והראשון הצליח להזדחל לתוך שטח המתקן. סובבו את הקרוסלה בחזרה, והשני נכנס באותה צורה. אחריו גם השלישי והרביעי. למה אין מסלול נפרד לחוזרים, שיחסוך את המאמץ המיותר?

איש אחד שעקבנו אחריו יצא כעבור 5 דקות, ואיש אחר לקח 22 דקות.

בזמן שחיכינו לאיש השני שמענו תלונות על זמן ההמתנה לבידוק. אדם אחד ביקש שהמעבר ייפתח כל יום ב 3:45, כמו בימי א'. הוא קבל גם על העלות של רישיון העבודה, והחובה לחדש את הכרטיס המגנטי כל שנתיים, תוך כדי תשלום, אף על פי שהרישיון אמור להיות תקף לארבע שנים. אדם אחר אמר שהוא חיכה מ 2:30 כדי להספיק לעבור.

4:40 בצד הפלסטינאי: השערים נסגרו לשתי דקות, נפתחו לשתי דקות, ואז נסגרו/נפתחו אחד אחד - פעם תור אחד מתקדם, פעם תור אחר. צעירים טיפסו ועברו כל הזמן מתור לתור, למורת רוחם של הממתינים האחרים. אם כבר בנו מבנה מקורה לתורים, למה לא הוסיפו סורגים עד התקרה שימנען אי-סדר?

4:50-5:05 אישה שבחרנו לתצפית יצאה אחרי 5 דקות, לבחור שנכנס מיד אחריה לקח 20 דקות. איש שוב העלה בפנינו את בעיית הצפיפות בקרוסלות בזמן החזרה הביתה לקראת ערב. באמת, מה החסמים האלו מוסיפים לביטחוננו?

5:10 התורים עדיין מלאים באנשים, אבל כבר לא צפופים.

5:15 עזבנו.