ליווי לתושבי מדאמה כדי למנוע התנכלויות של מתנחלי יצהר.

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
פתחיה, פיצי, יודית כ. אסנת א. הני ס. ויוי. אירית ס, נורית פ. (דיווח וצילום).נסיעה ב 2 רכבים, עם נדים ופרטי
01/03/2016
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

תקציר
אנשי מדמא קיבלו אישור מיוחד מהמת"ק ליום אחד, לחרוש שטחים שלהם שקרובים להתנחלות יצהר. עקב חששות כבדים להתנכלות מצד מתנחלים, התבקשנו להגיע לכפר, להיות לידם בזמן החריש באדמות ששייכות להם אך קרובות ונמצאות מתחת להתנחלות ומאחזים אלימים. קיווינו שנוכחותנו במקום, תמנע הפרעות בעבודה. לאחר שהייה של כ 3 שעות באזור מריבה יפהפה, ששייך לכפר, בעוד התושבים מעבדים את הקרקע ללא הפרעה, עזבנו את המקום.
בדרכנו חזרה, התקבלה הודעה שזמן קצר לאחר שעזבנו מתנחלים ירדו לשטח ובגיבוי חיילים, הופסקה עבודת החריש. נראה שצפו עלינו מלמעלה. כשניתן האות - ירדו. שעתיים יקרות של עבודה לא נוצלו.

10:30 - יצאנו מראש העין בשתי מכוניות ובנוכחות מוגברת של 8 חברות מחסוםווטש  לכפר מדמא, במטרה להיות נוכחות בזמן החריש. ערב קודם, פתחיה קיבלה הודעה דחופה, שלמחרת הם מתכננים לחרוש שטח שברשותם ושלא עובד במשך תקופה ארוכה. יש להם חששות כבדים שמתנחלים מהתנחלות סמוכה ירדו אליהם ברגע שיראו את הטרקטורים בפעולה ולא יאפשרו להם לעבוד. הם קיבלו אישור מהמת"ק, בהתראה קצרה כפי שהבנו, לעבוד במשך יום אחד, ב 1 למרץ מהשעה 10:00 בבוקר ועד ל 4:00 אחה"צ. עם קבלת ההודעה התגייסנו 2 משמרות, האחת עם נדים, והשניה ברכב פרטי, להגיע לכפר, להיות שם כאשר הם זקוקים לנו ומבקשים את עזרתנו.  ראינו בכך עדות לכך שהקשרים שאנחו יוצרים עם אנשי הכפר בביקורנו הממתמשכים אכן יוצרים בסיס של אמון ושיתוף פעולה.

הגענו לכפר ב 11. מקומיים שחיכו לנו נסעו איתנו לשטח. האזור יפהפה,  נחצה על ידי אפיק וואדי. מסביבנו גבעות מוריקות. את הירוק מגוונים שלל צבעי  פריחה יפהפיה, כלניות, רקפות, הרבה מאד איריסים ומיני פרחים אחרים. תחושה של אביב.

מלמעלה יכולנו להבחין בכ 4 טרקטורים פרושים בין הגבעות, עובדים במלוא העוצמה.  עדר כבשים רעה בוואדי וילדים רכובים על חמורים הסתובבו בשטח. האווירה פסטורלית.

 

  

 

  

 

החננו את המכוניות במעלה ההר. וירדנו באזור פראי, ללא שביל מוגדר לכיוון הטרקטורים.  מעט לאחר מכן הגיע שופל לפלס מעבר נוח.

 

שופל מפלס מעבר לשטח החרוש

  

חורשים את הקרקע

  

בשיחה עם החקלאים, הסתבר שרוב בעלי האדמות חששו לבוא אל השטחים שלהם ולחרוש את הקרקע ורק 3 בעלי אדמות עם טרקטורים וצוות פועלים הגיעו לשטח.

מעלינו בכיוון דרום מערב על רכס ההר אפשר היה להבחין בבתי התנחלות יצהר.  דמויות לא ברורות נראו מרחוק. הבנו שמשקיפים עלינו. בערך ב שעה 1:00 , עלה אחד הטרקטורים לשטח שמתחת להתנחלות מרחק של כ 400 מ' מהמאחז הקרוב (שכונה של יצהר בשם שלהבת). באותו זמן, ירדה קבוצה של חיילים במורד ההר למקום שהטרקטור חרש. יחד עם מקומיים התקדמנו לעבר החיילים במטרה לשמש גיבוי לטרקטור החורש. אחד מהתושבים, דובר עברית, עבד שנים בישראל וכעת מנוע, התקרב לחיילים ושוחח עמם. לאחר דין ודברים, כשבינתיים הטרקטור חורש את השטח, קיבלנו הוראה לרדת לוואדי.

בתי יצהר פרושים למעלה

       

 

בשעה 2:00 נפרדנו ממארחינו. הם הודו לנו בכל לב והתאכזבו שלא נעלה איתם לבלדיה לחפלה שהוכנה לכבודנו.

בעוד אנחנו על כביש 55 בדרכנו חזרה, התקבל טלפון מאחד מאנשי הקשר - כ 20- 30 מתנחלים, לבושים בחולצות אחידות ורעולי פנים, ירדו למטה וגרמו להפסקת העבודה. החיילים גם הם במקום, אמנם הורו למתנחלים לעזוב לאחר שתושבים התקשרו למת"ק והתלוננו על הפסקת העבודה למרות שאושרה מראש. בסופו של עניין, שעות יקרות של עבודה לא נוצלו והעבודה הופסקה שעתיים לפני הזמן המאושר על ידי הרשויות.

ההודעה אושרה יום למחרת בשיחת טלפון של פתחיה עם ראש הבלדיה. פגישה בבלדיה של מדמא נקבעה למשמרת המתוכננת ביום חמישי. פירוט על האירועים לאחר שעזבנו נקבל בדיווח המשמרת.

ונקודה למחשבה ולתמיהה: מדוע תושבים, בעלי אדמות, זקוקים לאישור מיוחד כדי להגיע לאדמותיהם. מדוע מוקצב להם זמן מוגבל וקצר כדי לעבד את אדמתם. במקום אין שער ואין חומות אך מסתבר שהגדרות הוירטואליות יעילות לא פחות מגדר ההפרדה המתוחכמת.