קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ורונית ד. (מדווחת)
29/02/2016
|
בוקר

בוקר קשה במיוחד במחסום קלנדיה. מעט אחרי שהגענו קרסו התורים ונוצרה ערימת אדם בכניסה למכלאות שהפכה שוב לתורים מסודרים רק אחרי שעתיים(!!!). כאשר עברנו בסביבות 8 עדיין לא הסתיים הלחץ.

הגענו למחסום קלנדיה ב-5:15. פגשנו מתנדבת מהאקומנים בחוץ, בצד הישראלי, ועוד שתיים בפנים, בצד הפלסטיני. 5 עמדות הבידוק כבר פעלו, והאקומניות דיווחו שכולן פעלו כבר ב-4:30, כשהן הגיעו. למרות זאת התורים היו ארוכים ביותר ויצאו כבר אל מחוץ לסככה ולעומק החניה. לפני עמדות הבידוק היו מעט אנשים, אולם הקרוסלות בקצה המכלאות נפתחו רק לזמן קצר ביותר בכל פעם. האקומניות סיפרו שהן כבר התקשרו למוקד ההומניטרי להתלונן על כך. הספקנו עוד לפגוש את אחד ממכרינו ולברך בבוקר טוב את מוכרי הבייגלה והעוגות. תוך זמן קצר קרסו התורים לערימה אנושית אחת גדולה, דוחפת וזועקת. כרגיל במצבים כאלה אנשים מבוגרים ואחרים שלא רצו להידחף זזו לאחור, הספסלים התמלאו ומהנסיון למדנו שיקח עוד זמן רב עד שהסדר ישוב על כנו. נשים שהגיעו וזכאים אחרים החלו להמתין ליד השער ההומניטרי, שאמור להיפתח בשעה 6.

רבים התלוננו על המצב. סיפרו שגם אתמול היה לחץ ותורים ארוכים. מפחדים להפסיד את יום העבודה, וחלקם אף את מקום העבודה, בשל האיחורים. אנשים מצלמים את המתרחש, אולי כדי להראות למעסיק מדוע איחרו לעבודה. חלק מבקשים שיפתחו את כל העמדות כבר בשעה 3. ח' מיודענו מגיע, רואה את המצב ומחליט לנסוע למחסום הזיתים (עוד יותר רחוק מביתו שבכפר בידו ומעבודתו בשוק מחנה יהודה).

בינתיים הגיע מאבטח, ולקראת השעה 6 הגיעה החיילת הדרוזית מהמת"ק ועימה חיילת נוספת, והחלו לפתוח את השער ההומניטרי. נשים מוכנסות ללא בדיקה. גברים רק אם הם זכאים לעבור בשער ההומניטרי. מי שאינו זכאי נשלח לתור הרגיל, שמשמעותו עכשיו עוד זמן רב של המתנה. גם אנו המתנו, לעתים ישבנו על הספסלים סובלות מהצחנה העולה מהשירותים ומתערבבת בעשן הסיגריות, ולעתים יצאנו החוצה לנשום אויר, להתחמם בשמש שעלתה בינתיים ולשתות תה.

 

 

בהמשך הגיעו גם מאבטח נוסף, עוד חיילים וגם השוטרים התחלפו והגיע מ'. אחד המאבטחים סיפר שיש כוונה להכניס לשימוש איזו תוכנה חדשה שתהפוך את הבדיקה בעמדות הבידוק למהירה יותר. בד"כ לוקח כשעה עד שהלחץ משתחרר ונוצרים שוב תורים מסודרים. הפעם גם אחרי שהחלו להיווצר תורים מסודרים אחרי ערימת האדם שבפתח המכלאות, הלחץ לא השתחרר זמן רב. אחרי כשעתיים!!! כשנראה היה שסוף סוף נגמר הלחץ, ליד פתח המכלאות כבר היו אנשים שניסו לשמור על התור והתורים שוב השתרכו עמוק לתוך החניה – ואז שוב החלה ריצה לקראת פתחי המכלאות כאשר פתחו את הקרוסלות ושוב קרסו התורים. הפעם הסדר חזר תוך כרבע שעה. התורים החלו סוף סוף להתקצר כשהצטרפנו אליהם בסביבות 7:40. ב-7:55 לערך נסגר המעבר ההומניטרי ושלחו את כולם לעבור בתורים הרגילים. לקח לנו כ-25 דקות לעבור.