יאסוף, איסכאכא

צופות: 
ציפי עינות, דליה קליינמן, עליה שטראוס (מדווחת)
14/02/2016
|
בוקר

יאסוף ואיסכאכא סובלים ממתנחלים שבאים בבולדוזרים ומכשירים חלק מאדמותיהם כדי לבנות עליהן מאחז חדש. תושבי הכפרים קראו ל"יש דין" כדי לטפל בבעיה, אך עד עתה אין שום התקדמות. כל הכפרים והעיירות הפלסטיניים נחנקים על ידי הקווים ששורטטו במפות של הסכמי אוסלו. כל הבתים שנבנים מחוץ לקווים אלה הינם בשטח C. צווי הריסה הוצאו  ל- 23 בתים ביאסוף.

9.40 – נכנסנו לשטחים הפלסטיניים דרך מעבר שומרון. הכל נראה כשורה. כשנסענו בגדה המערבית הבחנו שכל עצי השקדיות פורחים; זהו מראה יפהפה שחוזר על עצמו מדי שנה.

זעתרה (צומת תפוח) –הכל היה שקט ללא שום פעילות חריגה.

יאסוף – פנינו מהדרך הראשית לכביש המוביל ליאסוף והבחנו שעצי הפרי משני צדי הכביש נראים נורא - קטנים ומצ'וקמקים. נדים הזכיר לנו שעצים אלה נשרפו בשנה שעברה על ידי מתנחלים מתפוח. רק עכשיו העצים מתחילים לצמוח מחדש.

בבניין מועצת הכפר נפגשנו עם א. ח., מזכיר המועצה. הוא פעיל מאוד בענייני הכפר וגאה מאוד בהישגיהם של תושבי יאסוף. הוא דיבר אתנו בעברית, שהוא רכש בעת שהותו בבית כלא ישראלי  בין  1967 ל- 1985. כ- 2,000 תושבים חיים ביאסוף; כ- 3,000 מבני ומבנות יאסוף עזבו את הכפר כדי לחיות בחו"ל. מבין תושבי הכפר שעובדים, אחוז ניכר עובד בישראל ברשיון. אחוז ניכר נוסף מתושבי הכפר מועסק על ידי הרשות הפלסטינית – כמו א.ח.. גברים רבים מהכפר עובדים בהתנחלויות; נוסף על כך ישנם תושבים שמעבדים את אדמותיהם.  

הבעיות  של תושבי יאסוף: בקיץ שעבר צה"ל הרס 500 מטרים מדרך העפר שהאיכרים ביאסוף משתמשים בה כדי לגשת למטעי הזית שלהם. לאחר ההרס התושבים מצאו צו שמזהיר מפני הרס הדרך על אחד מהסלעים בצד הדרך. "יש דין" הגישה תביעה בשם תושבי יאסוף, אך שום תשובה לא ניתנה להם עד עתה.

צווי הריסה הוצאו ל- 23 בתים ביאסוף, כמו גם אזהרות מטעם המינהל האזרחיinfo-icon. קיימת ועדת בנייה משותפת ליאסוף ולשלושה כפרים אחרים באזור; כל מי שרוצה לבנות בית באחד מהכפרים האלה צריך להגיש לוועדה הסכמה בכתב של שכניו לתוכנית הבנייה כדי לקבל אישור. כל 23 הבתים קיבלו את אישורה של הוועדה, וכולם הינם חלק מהכפר. אז מה הבעיה? בהסכמי אוסלו שורטט במפה קו סביב הבתים והבניינים שהיו קיימים בכל כפר ב- 1993. שטח זה הוכרז אז כשטח B. כל האזורים מחוץ לקווים הוכרזו כשטח C– ועל המינהל האזרחי לאשר את הבנייה בשטח זה; המינהל האזרחי אינו נותן שום אישור להתפשטות הכפרים הפלסטיניים. לכן צווי הריסה הוצאו ל- 23 הבתים שנבנו מחוץ לקו ששורטט ב- 1993. מכיוון שמועצת הכפר של יאסוף כבר פנתה ל"יש דין", לא ראינו מה ביכולתנו לעשות.

א.ח. אמר לנו שלאחרונה 26 בתים שנבנו ללא אישור בכפר כנא שבגליל נהרסו. כפר יאסוף שלח מסר של הזדהות לכפר כנא. כפי שא.ח. אומר "הבעיה קיימת לא רק בשטחים הפלסטיניים".

בין ביקורנו האחרון ביאסוף לביקור הנוכחי לא קרו שום בעיות חריגות ביחסים עם צה"ל.

בעיות עם המתנחלים: מתנחלים מתפוח החלו להכשיר חלק מהאדמות ששייכות ליאסוף ולכפרים אחרים באזור. בולדוזרים באו ועבדו במשך יומיים, עד שתושבי יאסוף עתרו לבג"ץ בבקשה להפסיק את העבודות. מועצת הכפר פנתה גם למת"ק הפלסטיני המקומי, שאמר שאין ביכולתו לעשות דבר. תושבי תפוח מתכוונים לבנות מאחז חדש בשם "תפוח מערב".

ביררנו בנוגע לבעיה הנוכחית של "ילדי הסכינים". א.ח. ענה: "לא בכפר שלנו. בני נוער מהכפר שלנו עלולים לבצע פיגועים, אבל יש לכך מחיר גבוה מדי. כל מי שמנסה לבצע פיגוע טרור, עושה זאת ביוזמתו שלו. הפיגועים קורים בגלל מה שבני הנוער רואים – בן משפחה שנהרג, לדוגמא. בני הנוער גם ערים לכך שהכיבוש נמשך כבר כמעט 50 שנה. אף אחד לא נותן הוראה לבני הנוער האלה 'לכו תבצעו פיגוע'".

א.ח. הזמין אותנו לבקר במספר מקומות בכפר. קודם כל הלכנו לאולם האירועים החדש. האולם הינו בניין פשוט אך יפה  מאוד. בחור צעיר, מ., שישב לידנו כששוחחנו עם א.ח. בבניין המועצה, יהיה בן הכפר הראשון שיתחתן באולם האירועים החדש - ממש השבוע. לאחר מכן הלכנו לבקר את גן הילדים של יאסוף. ילדי הגן דקלמו לכבודנו דקלום קבלת פנים ונופפנו אלינו בידיהם. משם המשכנו לבית הספר התיכון לבנות (שבו לומדות בנות מכיתה ז' עד י"ב). בית ספר זה מתוחזק היטב, וקירות החצר שלו מעוטרים בציורי קיר יפים; הכיתות נראות טוב מאוד. פגשנו חבורה של תלמידות כיתה ח' מחוץ לחדר הכיתה שלהן. אמרתי להן שאני, עליה, מורה לאנגלית ושאלתי אותן האם הן לומדות אנגלית. "כמובן!" הן ענו. ניהלנו איתן שיחה קצרה ונחמדה באנגלית. כשעלינו במדרגות לקומה השנייה של בית הספר הבחנתי בדבר מה נפלא: על הפנים (החלק שעומד במאונך) של כל מדרגה נכתב חלק ממשפט, בערבית ובאנגלית לחילופין, על רקע צבעים שונים. העתקתי את המשפט באנגלית במלואו, משום שהוא מהווה עצה נפלאה לכולנו, לא רק לתלמידי בית ספר: "אם ברצונך להצליח – אל תעצור, הפנה מבט קדימה – אל תבזבז זמן והתחל ללכת – אתה עלול להיתקע לעתים – ולפעמים אתה עלול ליפול שוב – אך עליך רק לקום ולהמשיך ללכת – כדי להשיג את מטרותיך". לאחר שסיימנו לקרוא את המשפט במלואו הגענו לקומה השנייה.

12.00 – איסכאכא: בכפר קטן זה, שחיים בו כ- 1,200 תושבים, פגשנו את ראש מועצת הכפר, א.ק., בבניין מועצת הכפר. הוא אמר לנו ששבוע לפני כן צה"ל החרים את כל המצלמות שהמועצה הציבה מסביב לבניין המועצה. צה"ל לא נתן שום סיבה למעשה זה. צה"ל עצר בו זמנית שני סטודנטים – אחד מהם חזר הביתה לאחר מספר ימים, והשני חזר לביתו לאחר שבוע. לפעמים ג'יפ צה"לי מסייר ברחבי הכפר, ולפעמים צה"ל שולח סיור רגלי לכפר. החיילים לעתים קרובות מאיימים על בני הנוער ("השבאב").

כ- 20% מהגברים הבוגרים תושבי איסכאכא עובדים בהתנחלויות, וכ- 10% מהם עובדים בישראל. בתחילת הפגישה שלנו א.ק., ראש מועצת הכפר, שידר כלפינו הסתייגות. אך לאחר ששוחחנו אתו במשך זמן מה הוא הפגין כלפינו פתיחות רבה יותר. א.ק. אמר לנו שהמת"ק הפלסטיני והמת"ק הישראלי נמצאים בקשר. א.ק. אמר לנו "לא כל מה שקורה בגדה המערבית מדווח בתקשורת הישראלית, כך שישראלים לא יודעים מה באמת קורה". ענינו לו ש"המטרה של מחסום Watch היא ליידע את הציבור הישראלי בנוגע למתרחש בגדה המערבית, ככל שביכולתנו".

כפי שקרה ביאסוף, בולדוזרים הגיעו יום אחד גם לאדמות איסכאכא והחלו בעבודות הכשרת הקרקע של 15 דונמים מאדמות הכפר. במשך הרמדאן צה"ל עזב את האזור והמתנחלים הציבו קראוונים באזור. "איננו יכולים להיאבק בהם. טלפנו ל'יש דין'. נציג מטעמם הגיע וצילם תמונות". שאלנו את א.ק. אם תושבי איסכאכא ערכו הפגנות. הוא ענה לנו שהם אכן הפגינו, והבולדוזרים עזבו. אך הבולדוזרים חזרו והכינו את השטח להצבת הבסיסים של הקראוונים. א.ק. שאל אותנו אם נוכל לבוא שוב לכפר ולצלם תמונות שלו. הבטחנו לו לעשות כך.

יצאנו מהשטחים דרך מעבר שומרון.