עתיל, שופא

מקום: 
צופות: 
פיצי (מדווחת) אסנת, יהודית, הדס. רכב נדים.
16/02/2016
|
בוקר

9.30 תחנת הדלק בטירה..

קבענו עם ראש הבלדייה בעתיל שנגיע אליו בעשר וחצי. בפגישה הקודמת שלנו הוא סי

פר על השער הסגור, המוביל הישר אל החממות של עתיל. ביקש שנעזור לפתוח אותו. פנינו אל צביה, והיא תעביר את בקשתו ל"יש דין". לשם כך הוא צריך לתת את הסכמתו לגביית ההצהרה על ידי אנשי  "יש דין" .

האיש מחכה לנו בבלדייה יחד עם ג'. איש עסקים, לשעבר תושב עתיל, שחי היום בירדן. הוא מדבר אנגלית משובחת כי לפני שעבר  לירדן הוא גר בדובאי עשר שנים. הוא מתרגם.

ראש הבלדייה אומר שהוא צריך לקבל אישור מהרשות הפלסטינית. זה היה צפוי. אבל הוא שמח על כך שאנחנו מנסות לעזור. סיכמנו שנקשר בינו לבין צביה, והיא תקבע אתו פגישה.

אנחנו מבקשות להמשיך ברכבנו, אבל אז מתברר שהזמינו לנו ארוחת בוקר. צריך לחכות. בינתיים מנהלים שיחה על חיי היום יום הקשים של החקלאים, וראש הבלדייה אומר שלא קבלו אף רישיון חדש להיכנס לאדמות החקלאיות ב- 2016. חודשיים. ועד פרוץ 2016, קבלו 5 רישיונות על כל 50 בקשות.

ארוחת הבוקר היא מעין לאפה עם זעתר. טרייה מהמחבת. טעים וריחני.

12.00 נוסעים לשופא. שמענו שההתנחלות השכנה מתרחבת על חשבון אדמות הכפר הקטן. זה ממש לא חדש. אנחנו מעוניינות לדבר עם ראש המג'לס, אבל הוא לא נמצא בבניין היפה של המועצה. נדים אומר שהוא לא מקבל שכר, כי הכפר קטן, לכן הוא בא למועצה רק כשיש צורך. מקבלים את מספר הטלפון שלו כדי לקבוע פגישה למשמרת הבאה.

בדרך חזרה עברנו דרך אתר נופש שבנו הפלסטינים בראש הגבעה שמול עתיל . אתר מהמם. שווה לבוא בקיץ.

13.00 יוצאים חזרה.