קלנדיה
בוקר רגוע במחסום קלנדיה
הגענו למחסום קלנדיה ב-5:20 לערך. עדיין חשוך, אך הטמפרטורה גבוהה יחסית ולא קר כבדרך כלל בעונה זו, לכן גם אין היום מדורות. תפילה קבוצתית קיבלה את פנינו ליד המעבר לכיוון קלנדיה. בפנים 5 עמדות פתוחות. כשבאנו התורים היו עד קצה הסככה, אך כאשר פתחו את הקרוסלות הם התקצרו. נשים מעטות שהגיעו נכנסו מהצד למכלאות. במשך כל שהותנו לא נוצרו תורים ארוכים שגלשו אל מחוץ לסככה. האם באו היום פחות אנשים או שהבודקים היו יעילים יותר? לא ברור.
אנשים סיפרו לנו שאתמול ושלשום היה רע מאוד, וגם חברותינו דיווחו כך על ה-16.2. בתוך האקווריום היו חייל וחיילת. אחרי כמה דקות יצאה החיילת והתברר שזו החיילת מהמת"ק, שבאה בד"כ לפתוח את השער ההומניטרי מאוחר יותר. בעבר כבר נוכחנו לדעת שהיא מדברת ערבית
היטב, נשמע כשפת אם. הפעם שוחחנו איתה והסתבר שהיא דרוזית מצפון הארץ, שמשרתת בצה"ל במת"ק.
פגשנו את מכרנו ח', שעובד בשוק מחנה יהודה. הוא מספר שלאחרונה מטילים סגר על כפרים שיצאו מהם מבצעי פיגועים. הוא עצמו מתגורר בבידו וסיפר לנו שהשבוע במשך יומיים לא אפשרו לתושבי הכפר הסמוך קובייבה לצאת לעבודה, כי מישהו מהכפר היה מעורב בפיגוע.
שוטר שהגיע אחרי שהחיילת מהמת"ק עזבה, עזב גם הוא לאחר זמן קצר. להפתעתנו החיילת מהמת"ק חזרה ב-6:15 לערך, אך לא פתחה את השער ההומניטרי, כי באמת לא היה צורך. גם השוטר והמאבטח שהגיעו עזבו תוך זמן קצר. מוכר התה בקיוסק ביקש שנציין בדוח שהתאורה בסככה לקויה וחסרים הרבה פלורסנטים. הוא הכין לנו תה עם זעתר וצפינו בזריחה מרהיבה מעל המדבר. כשסיימנו לשתות הצטרפנו לתור ועברנו תוך זמן קצר. בחוץ השחר כבר האיר והכלניות פורחות בין הררי הזבל. עד 7 כבר היינו בחזרה במרכז העיר.