ג'יפתליק, פסאיל, כרזליה, אל מקסר

פנים אל פנים מול ההסתה  

מה גורם לצעירים פלסטינים לצאת עם סכינים מהבית ? מה דוחף נהג משאית בן 54 להכנס  בקבוצת חיילים הממתינה לטרמפ בצומת?

הרי לכם, למשל:

ג'יפתליק– 2 בתים ו-3 דירים נהרסו עם שחר והותירו 18 בני אדם, ביניהם 4 תינוקות ועוד 3 ילדים חסרי בית.

ג'יפתליק– צינור ראשי, נחתך והרס על ידי המנהל האזרחי והותיר  52 משפחות (300 איש) מדרום-מערב לג'יפתליק, ללא מים.

פסאיל– ראיתי את ההסתה בעיניו של זכריה, בנה בן ה-8 של הג'ר. 4 פעמים הרסו את ביתו של זכריה בפסאיל, בפעם האחרונה היה זה באוגוסט 2015 בעיצומו של גל החום הנורא. משפחתו של זכריה גורשה ב-1948 מעין ג'די. לאחר מכן גורשה מיריחו ומנועימה. עכשיו אומרת אמו "בעין אללה, אין לנו יותר לאן ללכת !"  ואפילו אדמת הטרשים הזו לא מביאה להם שקט. אנו שואלות את הג'ר במה אנחנו יכולות לעזור, והיא מחייכת בביישנות ואומרת "לא, לא, אלחאמדללה שבאתן". אך עיניו של זכריה רושפות.

בפסאילהרס הצבא אוהל מגורים אחד, בית ל-4 מבוגרים ו-4 ילדים, דיר כבשים אחד ו...מבנה שירותים מסריח אחד! האוהל, אגב, נתרם על ידי האיחוד האירופי כחודש אחרי ההריסה הקודמת.

כרזליה– (דיווח של ראג'אא) הרס בתיהם של 2 משפחות  - 25 בני אדם. ראג'אא מתחננת "תעשו משהו – האנשים עומדים סביב ההריסות בגשם ואין להם שום מסתור."

אל מקסר– (ליד מחסום חמרה) ביום חמישי 4.2.16 הרסו הבולדוזרים 2 מבני מגורים , בתיהם של 21 בני אדם – נשים וגברים, תינוקות וזקנים, ו-2 דירי צאן. הצלב האדום תרמו אוהל קטן. היום בשעה 9.00 בבוקר הגיעו שוב הבולדוזרים והרסו את האוהלון של הצלב האדום ואת כל מה שנשאר – עוד אוהל מגורים. והאב, ניד'אל, סופק כפיים ושואל "שו בנסאווי ? " (מה נעשה  עכשיו?). לא נותר כלום !! בנותיו עומדות בגשם, ללא מחסה, הצאן, צמרו נוטף מים  סביבן , וכולם, כולם מביטים אלינו בייאוש... תמונות משמאל

אלה הם עוללות צבא הכיבוש בבוקר אחד ויחיד בבקעת הירדן. כל ילד וילד מאותן משפחות שחווה את הגעת הבולדוזרים והג'יפים הצבאיים עם שחר, לא זקוק לרשתות החברתיות כדי לשנוא ולשנוא ואין ממריץ חזק יותר מהייאוש.

ועם זאת חקלאים שהראו לנו את הדרך לצינורות השסועים חיכו לנו בחוזרנו עם ארגז חצילים, מתנה.