קלנדיה

צופות: 
חנה ש. ורונית ד. (מדווחת)
20/01/2016
|
בוקר

בוקר גשום ועמוס במחסום קלנדיה

הגענו למחסום קלנדיה ב-5:15 לערך. מזג האוויר גשום, למזלנו לא ירד גשם בדרכנו מהרכב למחסום. את פנינו קיבלו קריאות המואזין מכיוון קלנדיה וקבוצת מתפללים בכניסה למחסום. התורים ארוכים ומגיעים אל מחוץ לסככה. 5 עמדות הבידוק כבר פעלו ולפניהן היו מעט אנשים יחסית. החייל באקווריום הכניס כל פעם מעט אנשים, ולא תמיד פתח את כל 3 הקרוסלות בקצה המכלאות, מה שעורר תרעומת בקרב הממתינים. ניסינו לתפוס את תשומת ליבו של החייל, וכשיצא בקשנו ממנו שיפתח את כל הקרוסלות ויכניס יותר אנשים לאזור לפני העמדות, כדי לקצר את התורים הגולשים אל מחוץ לסככה. החייל טען שהוא מכניס אנשים "לפי הכללים". רק כשהגיע שוטר, לקראת 5:30, הכללים לפתע השתנו וחזרו לנורמה: כל 3 הקרוסלות נפתחו בכל פעם ואפשרו ליותר אנשים להמתין באזור שאחרי המכלאות ולפני עמדות הבידוק.

גשם החל לרדת ואנשים ניסו להכניס את שובל התור לעומק הסככה, כדי שלא יעמדו בגשם. קצב הבידוק היה עכשיו סביר. לנשים אפשרו להשתלב מהצד בכניסה למכלאות. לקראת 6 החלו להמתין ליד השער ההומניטרי. הגיעו 2 מאבטחים ושוטרת, אך השער לא נפתח. ב-6:15 צלצלנו לברר, אמרו שבודקים. ב-6:22 כשצלצלנו שנית טענו שפותחים את השער, אך דבר לא קרה. גם המאבטחים אמרו לממתינים שהשער מיד ייפתח. התורים הרגילים התקצרו בינתיים ורבים התייאשו והצטרפו לתור הרגיל. רק אחרי 6:30 הגיע קצין מהמת"ק והשער נפתח לראשונה.

ב-6:45 התורים כבר בסככה בלבד ולא ארוכים. הצטרפנו לתור ועברנו תוך כרבע שעה. יצאנו החוצה אל גשם טורדני והחלטנו לוותר הפעם על שועפאת.