בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 12.3.08, בוקר

צופות: 
נעמי ל., חנה א. (מדווחת)
12/03/2008
|
בוקר

כללי: כפל הפנים המתעתע של הכיבוש: – מסירים (?) מחסום ומתגברים כוחות; מציבים שלטי הסבר, עונדים תגים עם שמות ומטילים עוצרinfo-icon כענישה קולקטיבית אוזקים ומכסים עיניים כ'אמצעי פסיכולוגי'.

7:28 – מרדא.
בכניסה לכפר עומדים מספר אנשים ומכוניות. ג'יפ צבאי חונה לרוחב הכביש וחוסם את הכניסה. מבין האנשים יש מורים מג'מעין המלמדים במרדא וגם בעל מפעל לשיש המתגורר מחוץ לכפר.זה היום השני ברציפות שמונעים מאנשים להיכנס למרדא בשעות הבוקר. החיילים אומרים שזה מפני שילדים מהכפר זורקים אבנים. האנשים הממתינים אומרים שהצבא יודע מי הילדים שזורקים ובגלל כמה ילדים לא צריך לסגור כפר שלם ולמנוע מאנשים להגיע לעבודתם. ב'מוקד ההומניטרי' אומר לנו נ. שידוע שיש היום שביתה ולכן המורים 'צריכים לדעת' שאין להם מה לבוא, אבל הוא יברר. אחד המורים אומר שהתלמידים שובתים אבל המורים אמורים להגיע לבי"ס.

בינתיים (7:35) הגיע ג'יפ מג"ב תוך הפעלת סירנה והחיילים מסתחבקים אלה עם אלה. ג'יפ המג"ב נכנס אל הכפר ומטפס במעלה הכביש תוך השמעת קריאות ברמקול. החיילים חוסמים את הכביש בזרוע המתכת ואחד המורים מתרגם לנו לעברית את ההכרזה על העוצר שהושמעה בערבית.
לא כל כך הבנו איך עונש קולקטיבי הכולל השבתת בתי-הספר בכפר יביא להפסקת זריקת אבנים.ברור נוסף עם ה'מוקד ההומניטרי' העלה כי העוצר יוסר ב-10. כך היה גם אתמול, אמרו האנשים שרצו להגיע לעבודתם בכפר ולא יכלו.

8:01 – עזבנו לאחר שהחלפנו מספרי טלפון עם בעל המפעל.

8:07 – זעתרה
מכיוון מערב אין מכוניות.
במיגרש החניה אוטובוס שנוסעיו הורדו ממנו וסביבם כמה חיילים. נראה שהיה גם מעוכב אחד, גבר צעיר שנשען על הבטונדה. כיוון ששוחח בטלפון ונראה משוחרר לא מצאנו טעם להתערב.
המזנון שהוקם ברחבה פעיל כבר בשעה זו.
מכיוון צפון – 10 מכוניות.
ניגש אלינו חייל וביקש שלא נתקרב יותר מדי אל העמדות.שאלנו אותו אם יש הגבלות/בידול והוא השיב שאין.
8:12 – עזבנו.

8:21 – מפרקים את מחסום הפתע הקבוע שהיה על כביש 57, בין הכפר חווארה לבין מחסום חווארה.
 
8:25 – חווארה
שתי נשים מהאירגון EAPPI כבר נמצאות במחסום. סיפרו שעד עתה אין התרחשות מיוחדת.
3 עמדות בדיקה פעילות. מכונת בידוק. כלבנית.

על אי התנועה במרכז הכביש המוביל למחסום הוצב שלט:
WAITING POINT בשלוש שפות. חיילי המ.צ. בכל המחסומים שהיינו וגם כאן, עונדים תג ועליו כתוב שמם ב-3 שפות.

8:57 – כ-30 אנשים בתור הולכי הרגל. מדדנו 5 דקות לאדם.
מכונית המבקשת לצאת משכם עוברת את תהליך ההגעה, המתנה בתור, התקרבות למחסום, ירידת הנוסעים, עמידתם במרחק מהחיילים תוך הרמת שולי המקטורן וטפיחה על הבטן להראות שאינם נושאים דבר מתחת לחולצה; בדיקת הכלב העולה על המושבים, יורד מהם, מרחרח באזור המנוע, מתחת למכונית, בתא המטען; ואחרי הביקורת של הכלב, ניגוב המושבים וניעור ה'דר' גב'. פרק הזמן שהתהליך לוקח עד שהיא ממשיכה בדרכה נמשך על פי תיזמון – 15 דקות.
היום אפשר להעניק 'פרס יעול' למפקד המחסום, סג"מ ב. – שתי מכוניות יוצאות נבדקות במקביל!! (מחזה נדיר במשמרת יום ד' בבוקר).

9:30 – עזבנו את חווארה.

9:39 – בית פוריק
אחד הנהגים מציין כי 'המחסום היום טוב'. אין פקקים. מוסר כי פתחו את המחסום ב-10.
התקרבנו למחסום וראינו שחייל מכניס מישהו למכלאה. ידיו של האיש קשורות ואת עיניו מכסים בפלנלית. הסמל וחייל נוסף מסבירים כי האיש מגיע כל יום למחסום. אין לו ת.ז. פעם, פעמיים נתנו לו לעבור. כל יום אמרו לו שיביא את הת.ז. אמר בסדר ולא הביא. היום החליטו לשים לזה סוף ולא נתנו לו לעבור. הוא לא הסכים ללכת ו'עשה בלאגן'. ככה – בגלל האזיקה וכיסוי העיניים – 'זה פסיכולוגי' הם מסבירים. יישב קצת ואז יתנו לו לחזור לבית-פוריק.
טלפון ל'מוקד ההומניטרי'. אנחנו מדווחות לג. ב'מוקד'. היא תברר. בינתיים הסמל מוביל את האיש אל השירותים. משחרר את ידיו מהאזיקונים, מסיר את הפלנלית מהעיניים. כשהם חוזרים לכיוון המכלאה, האיש נשאר חופשי.
10:18 – האיש שוחרר . בדרכנו חזרה  למכונית, פגשנו אותו. מסתבר שהאיש התגורר בירדן והגיש בקשה לת.ז. הנייר שמציג בפני החיילים הוא האישור על הגשת הבקשה, אלא שהם פוטרים אותו כמי שיש לו 'נייר סתם'.

10:45 – זעתרה
מצפון – 7 מכוניות.

ברחבה מספר כלבניות, כלי רכב צבאיים, חיילים רבים והצומת מאובטח מכל הכיוונים. בדיקות כלי רכב נערכות גם לכיוון צפון.

10:50 -  ראינו שהחסימה במרדא הוסרה. שיחת טלפון עם בעל מפעל השיש העלתה כי הסירו את העוצר ב-10:35.