זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 12.3.08, אחה"צ

14:30 בכניסה לשטחים הכבושים ניצבים שוטרי מג"ב ושוטרים כחולים אשר בודקים את המכוניות הישראליות כדי ללכוד מחפשי עבודה בשובם מישראל.

לצד הכביש, לפני הפנייה לעימנואל וקדומים נמצאים דחפורים רבים המכינים את הקרקע לבנייה נוספת.

הכניסה לכפר זיתא נחסמה על ידי הצבא למעבר מכוניות.

מחסום זעתרה:
ישנן 13 מכוניות הממתינות לבידוק מכיוון חווארה.

ג'יפ צבאי ניצב ליד תחנת קידוח המים של ההתנחלות תפוח.

15:00 מחסום חווארה.
המחסום הומה אדם- הולכי רגל, מכוניות ונוסעים בהן, חיילים רבים, וביניהם כלבנית וכלב.

הדבר הראשון שאני רואה הוא החייל הבודק את המכוניות לכיוון שכם, בשעת בדיקת אוטובוס, ולידו נהג האוטובוס.
הלז ממלא אחר הוראות החייל אשר טופח על הפח ומצביע על חלקי אוטובוס שונים שהנהג צריך לחשוף. החייל מדבר בזלזול אל האיש.

סלאח מקבל את פנינו לצד תור הולכי הרגל. הוא צלם ועיתונאי ירדני בעל תעודה פלסטינית המספר שהחיילים מעכבים אותו מזה חצי שעה, בשל תליון שענד על צווארו ועליו מפת פלסטין. החיילים מאשרים את הסיפור, אולם מאוחר יותר חוזרים מגרסתם וטוענים שהוא קיבל עונש כיוון שניסה לעבור בתור "ההומאניטארי" עם תעודת העיתונאי. (כפי הנראה, חטא גדול יותר על פי דעתם).

סככת הולכי הרגל מלאה באנשים. התור לנשים וזקנים, שאמור להיות קצר יותר, גם הוא ארוך כל כך, וניתן להבחין בקשישים הממתינים זמן רב עם כל השאר.

הצעירים שמתעכבים לאחר יציאתם מהבדיקה על מנת לשים מחדש את החגורה ולארגן את חפציהם ולנעול נעליים, מגורשים על ידי החייל אשר בערבית עילגת מורה להם לזוז משם - ומהר.

שפת החיילים גסה ומשפילה, ורוב האנשים שעוברים את הבדיקה מקללים את החיילים כשהם יוצאים.

נהג של טרנזיט גדולה החונה בצד מספר לי שבשעת הבדיקה החייל דיבר אליו בגסות והוא שאל אותו למה הוא מדבר ככה, אז החייל אמר לו תשתוק והוא ענה- תשתוק אתה! אז החייל אמר - לך תעמוד בצד, ושם השאירו אותו במשך חצי שעה. הוא מנסה לצוד עיני חיילים, לא להרגיז מדי, רק לשאול מתי הוא יוכל ללכת. בחור צעיר, מנוסעי מונית כלשהי, נשלח אל עבר משאית שיקוף החפצים הגדולה. מבלי שהחיילים ישימו לב, הוא מתחיל לברוח בחזרה אל תוך שכם, מביט כל הזמן לאחור, אבל החיילים לא מבחינים. כשהם מבחינים הוא כבר רחוק מדי, אבל חייל אחד קורא לעוד, וארבעה רצים, רובים ביד, לכיוון שכם. בזמן זה נחסמת תנועת המכוניות לשני כיוונים. מגיע ג'יפ נוסף של חיילים. החיילים שבים מכיוון שכם בידיים ריקות, ומעכבים את שאר יושבי אותה מונית. שלושה אנשים- הנהג ושני צעירים בגיל העשרה. הם מורים להם להרים את החולצה להסתובב, ואז מושיבים אותם לצד הדרך בראש מורכן.

15:30 אחד המ.צ. אומר משהו לאחד מנוסעי המונית הצעירים ולפתע תופס אותו בעורף, גורר אותו לאמצע הכביש ובועט בו. ניכר בחייל שהיה ממשיך את התקיפה לולא הבין פתאום שאנשים רבים צופים בו, והוא מחזיר את הצעיר לשבת עם האחרים.

אחרי רבע שעה מאפשרים שוב את תנועת המכוניות. את סאלח העיתונאי שיחררו לבסוף כעבור שעה וחצי.

צעירים רבים מעוכבים באזור הצינוק לבדיקה נוספת. אחד החיילים מגיע ודוחק את כולם- שישה במספר, ובתוכם: חולה ואיש כבן חמישים- אל תוך הצינוק הקטן.

אמו של אחד הצעירים שבצינוק מגיע מודאגת, מנסה לדבר אל מפקד המחסום.

רוחי ללבית, ווין ביתכ? ג'לזון? הוא אומר לה. איפה מי זה הבן שלך, הנה תן תן נשיקה לאמא, זהו, חראם על הזמן, רוחי ללבית.

האימא ממתינה בכל זאת, בפנים מודאגות, עד שמשחררים את בנה, כ- 45 דקות מאוחר יותר.

החולה שנמצא בצינוק קורא לחיילים מסמכים רפואיים בידו. הוא אינו יכול לעמוד עוד, מבקש שיתנו לו ללכת. החיילים מסכימים ומשחררים אותו לכיוון שכם, משם הגיע. אלא שהוא צריך לצאת משכם, לחזור לבית הוריו.

הסככה עדיין מלאה באנשים.

הכלבנית אשר במחסום משתעשעת בתרגילים עם הכלב ועם חבריה, מרחק מטר וחצי מאותם שלושה נוסעי מונית היושבים בשורה, ראשם מושפל. והם נשארו עוד לשבת, בקור.ס. מעווארטא, בעל החיוך המקסים, ביקש מאוד למסור שלום לאיה שעזרה לו כל כך לפני שלוש שנים כשהיה בן 16 ומכר באזור המחסום.

נהגי המוניות מתלוננים על הבדיקות עם הכלבים. על פי הדת שלהם זה אסור. לעיתים הם סבים לאחור, נוסעים מרחק רב, רק כדי לא לעבור את הבדיקה עם הכלב.

עזבנו ב 17:30

בכניסה לביתא מחסום פתע, כעשר מכוניות מכל כיוון ממתינות לבדיקת חיילי המגב.

בצומת זעתרא 30 מכוניות מכיוון חווארה ממתינות לבדיקות, ועשר לכיוון רמאללה.

17:50 בכניסה למרדא חיילים רבים ומשטרה כחולה.