בורין (יצהר), זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 14.2.08, אחה"צ

פרולוג: יום חמישי השחור! היה נורא. אחד מאותם הימים שכל דקה בהם מולידה עוד סבל ועוד השפלה. יום למחרת פרסום ההתנקשות בעימאד מורנייה, המפקד הצבאי של החיזבאללה, הפכה ישראל את חיי הפלסטינים בשטחים הכבושים על-ידה, לתוהו ובוהו של סגרים, עוצרים, חסימות ומעצרים. הצבא הפך את השומרון לסדרה של מחנות מעצר שהמעבר ביניהם כמעט בלתי אפשרי. כאשר ממשלת ישראל חוגגת "הישג" שאת מחירו נשלם בעתיד, הפלסטינים משלמים את המחיר באופן מיידי. באוויר התרוצצו אמירות על "התרעות חמות" אבל הרושם שהתקבל כי יותר מכל התרעה, הצבא החליט להקדים "תרופה" למכה, להוכיח לפלסטינים מי השולט ולרמוז להם שלא יעיזו להצטרף ל"חגיגת הפיגועים" הקרבה והולכת.

לצערנו הרב מאוד, עקב תקלה במכונית שהסיעה אותנו, יצאנו באיחור, נתקענו ולא הצלחנו להגיע למחסומי טול-כארם. חלק מהדיווח מתבסס על טלפונים שקיבלנו מפלסטינים במהלך  המשמרת.

 הגבלות מעבר ותנועה:

1.      גברים בין הגילים 16-35 מנפות שכם, ג'נין וטולכארם מנועים ממעבר דרומה בצומת זעטרה.

2.      גברים (כנראה בכל גיל) מנועים מכניסה לשכם, אלא אם הם תושבי שכם או הכפרים שבכתר (החל משעה 16:30 בערך).

3.      הגבלות דומות על כניסה לרמאללה (משיחה בע"פ עם נציג מת"ק).

4.      עפ"י דיווחים, טלפוניים ובע"פ, של פלסטינים, ואישור בע"פ של נציג מת"ק, כל המחסומים הסוגרים על טול-כארם נסגרו באופן מוחלט לתנועה החל משעה 11:00 בבוקר. לדברי נציג מת"ק הם נפתחו בחזרה בשעה 16:00 בערך. לפי טלפונים אחרים, המחסומים נפתחו רק בחצות. נהג מונית מספר כי בשעות היום הצבא פלש לענבתא וביצע מעצרים.

5.      מחסום על כביש ענבתא ג'נין, מעט לפני הכפר ביזאריה – המחסום נסגר לתנועה באופן מוחלט במשך כל היום (כמו שאר מחסומי טול-כארם). אנשים שרצו לחזור לג'נין, לא יכלו לעשות זאת, מאחר וגם הכניסה לשכם נאסרה עליהם הדרך לביתם הייתה בעצם חסומה. מאות נתקעו במחסום ביזאריה למשך שעות ארוכות של גשם שוטף ורוחות מקפיאות.

6.      המחסומים היחידים שפעלו כרגיל, ללא כל תכונה מיוחדת, היו דווקא מעברי הגבול לישראל. כרגיל עברנו בנפנוף תג ללא כל בדיקה.

 פירוט: 14:45 – מחסום על הדרך לכפר ברוקין, מתחת לאיזור תעשיה אריאל, פתוח לתנועה.

 14:50 – צומת זעטרה. 8 מכוניות מכיוון מערב. הגבלת מעבר לגברים בגילים 16-35 מצפון השומרון (נפות שכם, ג'נין, טול-כארם). במגרש ליד המחסום מכורבל על כסא מתחת לשמשיה דולפת מגשם, צעיר מעוכב. צעיר מעזה אשר טוען כי יש לו אישור שהייה בשטחי יו"ש אך שכח את האישור בבית. סמדר מתגייסת לתרגם למפקד אשר מגלה רצון לעזור ולשחרר אותו בהקדם (רצון שלא יפחית בהרבה את הסבל של הצעיר שהמתין עד השעה 18:00 ! לשחרורו).
אנו מתקשרות למוקד, מוסרות פרטים מספרות את סיפורו של הבחור, המוקד מתעקש שאין לו אישור שהייה. במקביל המפקד מעביר בקשר פרטים שסמדר מקבלת מהבחור. מהמוקד אנו מקבלות הבטחה שיבואו לקחת אותו. במקרה היו לנו בגדים למסירה והצלחנו למצוא שם סוודר עבה אותו אנו מוסרות לבחור. בשעה 16:45 בערך אנו פוגשות בחווארה את א. מהמת"ק, שהוזעק על-ידנו למחסום חווארה, והוא מספר לנו כי עליו לרוץ לצומת זעטרה לשחרר איזה עזתי. אנחנו כמעט מתפלצות למחשבה שהבחור עדיין יושב רטוב כולו בקור הזה.
סוף הסיפור – א. מהמת"ק הגיע למחסום ב- 17:45 בערך ומייד שחרר אותו לדרכו לביתו. מסתבר שיש לו אישור שהייה בשטחי יו"ש שפג תוקפו ולא חודש (קיבלנו אישור מהמוקד שאישורו יוסדר מיד ובמחשב שלהם הוא כבר רשום כבעל אישור). הצעיר הוא אחד מאנשי הפתח שחולצו מעזה עם תפיסת השלטון ע"י מפלגת החמאס בעזה.

15:00 – סמדר מקבלת דיווח טלפוני ראשון על הנעשה באיזור טול-כארם. מחסום פתע לפני הכניסה לביזאריה (מיקום: מיד אחרי מחסום ענבתא, אחרי העיקול, יש כביש העולה צפונה לכיוון הכפר ביזאריה. הכביש חוצה את הכפר ומתחבר לכביש 60 ליד הכפר סילת א-זהר. לאחר שנסגר כביש 60 במחסום שבי שומרון, זו הדרך העיקרית בה נוסעים אנשים מצפון השומרון לג'נין והכפרים לאורך כביש 60 שמצפון לשבי שומרון). המחסום עצר לחלוטין את התנועה צפונה ודרומה משעות הבוקר למשך שעות ארוכות (כנראה עד חצות, כמו שאר המחסומים הסוגרים על טול-כארם). בשעה 15:00 לערך הדיווח שקיבלנו היה על 50 אנשים הממתינים משני הצדדים. אנשים אינם יכולים לחזור לבתיהם.

 15:45 – צומת יצהר (בורין) – אין מחסום.

 15:48 – מחסום חווארה. 12 כלי רכב בכניסה לשכם, איננו רואות כמה ביציאה.  מכונת שיקוף נמצאת וגם כלבנית וכלבה. הכלב אינו מוכנס לתוך המכוניות אלא רק לתא המטען. רוב זמן השהות במקום היה גשם. שעות ראשונות במחסום ליחידה הצבאית שהחליפה את יחידת גבעתי. נציג מת"ק אינו נראה בשטח.
בתור הולכי הרגל ביציאה משכם לפחות 100 אנשים, ובמהרה התור מתחיל לגלוש אל מחוץ לסככה. 3 עמדות בדיקה פעילות. שגרת בדיקות: הוצאת חפצים מהכיסים, התרת חגורה, הורדת מעיל. איננו רואות שאנשים נדרשים להרים חולצות. אנשים שיוצאים מדווחים על 1 שעה של המתנה. אנחנו לוקחות זמן כניסה אך איננו מצליחות לעקוב אחרי התור כי בשעה 16:30 בערך שני חיילים מתייצבים בתור הכניסה לשכם ומתחילים לבדוק את הנכנסים, כאשר מי שאינו תושב שכם או הכפרים הנכללים בכתר שכם, אינו מורשה להכנס לשכם. (שלא במפתיע הבדיקות התחילו כאשר זרם הנכנסים גבר). מדובר בעיקר באנשים מג'נין והסביבה אשר שבים משבוע עבודה לביתם. בתוך דקות נוצר תור של כ-50 הולכי רגל. הגשם עושה עימם חסד ונעצר לכמה דקות. החיילים, יומם הראשון במחסום זה, נראים ומתנהגים תחת לחץ וכל הזמן עושים תרגילי סדר לממתינים ומאיימים בעצירת התור אם לא יסתדרו בתור אחד ארוך וייגשו "וואחד וואחד". בשלב מסויים מנסה אחד החיילים להסביר לעומדים למה כדאי להם להסתדר בתור, כך יעברו כולם יותר מהר. ו"תראו גם אני עומד בגשם" האמירה הכי צדקנית ששמעתי בזמן האחרון, כשהיא יוצאת מחייל המשווה את מעמדו למעמדם ואת לבושו (בגדים עוצרי גשם מכף רגל ועד ראש) אליהם. לפי טון דיבורו לדעתו הוא אכן מתכוון לטוב. בכל דקה נוספים עוד ועוד הולכי רגל. זה אופיו של יום חמישי אחה"צ – רבים חוזרים משבוע עבודה בישראל, מיום עבודה ברמאללה או מתכוונים לבקר קרובי משפחה.אין מקום לממתינים והאחרונים לוחצים כנראה לכיוון הראשונים והתור מתחיל להתנהג כהמון. החיילים נסוגים מעט בכל פעם לעבר הקרוסלה. אני כבר בטלפון השלישי למוקד בתחינה שישלחו נציג מת"ק. שני החיילים ומפקד המחסום צועקים על הממתינים לזוז אחורנית, מפקד המחסום ממקום עומדו בשלב זה, בסככת המעוכבים לשעבר, מרים את הנשק ומאיים לירות (באויר). אחר כך יורד לתור ומתחיל לדחוף אנשים במאמץ ליצור תור.
16:50 – מגיעים חיילים נוספים, א. מהמת"ק מגיע ("אני צריך לזוז תכף לצומת תפוח לשחרר איזה עזתי" אנחנו בשוק – הוא עדיין שם? מאיצות בא. לנסוע מהר כי הצעיר כבר קפא בודאי). אבל א. מחליט לעזור לשחרור הלחץ במחסום ורק ב- 17:30 בערך עוזב את המחסום. הוא אכן עזר להעביר מכוניות מהר בכניסה לשכם, והודיע לממתינים בתור כי אנשים שאינם משכם לא יוכלו להכנס). עתה המפקד חוזר לתור ודוחף אנשים לעמוד בשני קוים ישרים. נשים עוברות ללא בדיקה. צעיר הלבוש בקפידה מוצא מהתור כי אינו רשאי להכנס לשכם. בתעודת הזהות שלו רשום שהוא יליד כווית, מקום המגורים רשום ג'נין. אך הצעיר אומר שהוא גר בדירה שכורה בשכם ועובד ברמאללה. הוא ממש אובד עצות. אני שואלת מה יעשה הוא אומר שיחזור לרמאללה ויישאר שם. אבל אז מתברר כי גם לרמאללה אינו יכול לחזור. לדברי א. מהמת"ק גם רמאללה תחת סגר. א. מייעץ לו לנסוע דרך מחסום ענבתא, ביזאריה לג'נין. לא נראה שיש מישהו לצעיר בג'נין. מחוץ לזה, ביזאריה חסומה וכנ"ל ענבתא. הצעיר כל כך מבולבל, הוא אפילו לא יודע איך נוסעים לג'נין דרך ביזאריה. איננו יודעות מה עלה בגורלו. אנו מתקשרות למוקד אך בסופו של דבר איננו יכולות לעזור לו אל מול מפלצת הסגרים, כתרים, עוצרים, הפסקות חיים הגשם והקור שניחתים מכל עבר.
צעיר אחר ניגש למפקד המחסום ומבקש שיתנו לו לעבור מהר כי הוא משלשל ואינו יכול להמתין כל כך הרבה זמן ללא שירותים. המפקד אינו משתכנע. הצעיר עובר כ-10 דקות לאחר מכן, כאשר הבדיקות מתנהלות יותר מהר ובשני תורות. "הבדיקות" כוללות הצצה חטופה בתעודת הזהות (גם של זקנים) לבדיקת מקום מגורים רשום בת.ז. עונש קיבוצי במיטבו. אולי ההתראות חמות ואולי כל חיילי המחסום שיננו בע"פ מספרי תעודות זהות של מבוקשים לחקירה, אך בשטח הבדיקות נראות יותר מהכל אמצעי שליטה, השפלה ודיכוי ולא בדיקה לגילוי זהות של יחידים (החיילים אפילו לא מנסים להשוות את מראה פני העובר עם התמונה).
16:20 – 17:10 – 20 דקות נמשכת בדיקת אוטובוס עמוס נוסעים. הנוסעים מורדים כולם, עומדים בגשם ובקור. תעודות זהות נאספות ונבדקות, הכלב מרחרח מסביב ובתא המטען.
אנו מקבלות דיווחים בטלפון על מעוכב בבית-איבא אשר חיילים היכו ואזקו בטענה כי תקף אותם כאשר עלו לבדוק אוטובוס. נהג מונית מדווח על הפסקה מוחלטת של מעבר במחסום ענבתא משעות הבוקר, זאכאריה מדווח על מאות אנשים שנתקעו במחסום ביזאריה בלי יכולת לחזור הביתה. אנו מחליטות בלב כבד לעזוב את מחסום חווארה ולנסוע לבית-איבא ולענבתא.
במעלה הדרך בין בורין ומדמה האוטו נתקע ואיננו יכולות להמשיך במשמרת. גשם שוטף שאינו פוסק לרגע במשך כשעה ואנו חושבות על המאות או האלפים שתקועים בגשם הזה במחסומים מסביבנו, בקור בגשם ובחושך. נאדים מזמין גרר ואנחנו מזמינות מונית בעזרת זאכאריה, אשר לוקחת אותנו עד מחסום אליהו (109) משם לוקח אותנו אחיו של נאדים עד כפר-סבא.

בדרך אנו עוברות את צומת ג'ית (לא מאוייש) ואת עזון אשר עדיין נמצאת בעוצר מאז שבת.
ורק במעבר אליהו, המתפקד כמעבר גבול, הכל כרגיל, זאת אומרת איש אינו טורח לבדוק מכוניות שעוברות. כאן במחסום הגבול נעצרות כנראה גם "ההתרעות החמות".

 סוף